שטר הכתובה
מאת - עורך דין מיכאל אביטל
מהו שטר הכתובה ומהן זכויותייך על פיו?
מידע כללי - מהו שטר הכתובה ומדוע הוא עדיין רלוונטי במאה ה-21?
שטר הכתובה הוא מסמך משפטי והלכתי הנערך בעת טקס הנישואין היהודי, ומטרתו להבטיח את זכויות האישה במקרה של גירושין או פטירת הבעל. הוא מהווה התחייבות כספית של הבעל כלפי אשתו, וכולל סכום כסף ("עיקר כתובה" ו"תוספת כתובה") ותנאים נוספים שמטרתם להגן עליה כלכלית. בעבר, הכתובה הייתה המגן העיקרי על האישה, שכן לרוב לא הייתה לה עצמאות כלכלית.
גם במאה ה-21, בעידן שבו נשים רבות עובדות ובעלות נכסים, שטר הכתובה עדיין רלוונטי ובעל משמעות משפטית. הוא אינו רק מסמך דתי, אלא גם חוזה משפטי מחייב בישראל, שניתן לאכיפה בבתי הדין הרבניים ובמקרים מסוימים אף בבתי המשפט לענייני משפחה. במקרה של גירושין, הכתובה יכולה להוות מקור כספי חשוב לאישה, בנוסף לחלוקת הרכוש המשותף.
עורך הדין מיכאל אביטל, המתמחה בדיני משפחה ובעל ניסיון רב בייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים, מכיר לעומק את המורכבות המשפטית וההלכתית של שטר הכתובה. הוא מלווה את לקוחותיו בהבנת משמעות הכתובה, בהליכי תביעת כתובה ובניהול משא ומתן בנוגע אליה, תוך הגנה על זכויותיהם בצורה מיטבית.
ערך משפטי - מהם הרכיבים המרכזיים בשטר הכתובה ומה משמעותם המשפטית?
כפי שהסברנו בפרק הקודם העוסק ב[מהי הכתובה ומהם עיקריה?](#מהי הכתובה ומהם עיקריה?), שטר הכתובה אינו רק מסמך סמלי, אלא בעל משמעות משפטית מחייבת הנובעת מרכיביו השונים. הבנת רכיבים אלו חיונית לכל זוג העומד להינשא, ובעיקר לאישה, שכן הם מגדירים את התחייבויות הבעל כלפיה במקרה של פירוק הנישואין.
הרכיב המרכזי והבסיסי ביותר בכתובה הוא "עיקר כתובה". זהו סכום קבוע שנקבע על פי ההלכה, ומטרתו להבטיח לאישה סכום מינימלי שיאפשר לה להתקיים לאחר הגירושין או פטירת הבעל. סכום זה הוא סכום בסיסי ואינו משקף בהכרח את יכולותיו הכלכליות של הבעל או את צרכיה של האישה בפועל, אך הוא מהווה בסיס לתביעת הכתובה.
מעבר לעיקר הכתובה, קיים רכיב משמעותי נוסף והוא "תוספת כתובה". זהו סכום כספי נוסף שמתחייב הבעל לשלם לאשתו, מעבר לעיקר הכתובה. בניגוד לעיקר הכתובה שהוא סכום קבוע הלכתית, תוספת הכתובה היא סכום גמיש הנקבע על ידי בני הזוג עצמם בעת עריכת הכתובה. סכום זה יכול להיות גבוה משמעותית מעיקר הכתובה, והוא משקף לרוב את רצון הבעל להוסיף על התחייבותו הבסיסית, או את יכולותיו הכלכליות. תוספת הכתובה היא למעשה המרכיב העיקרי המשפיע על גובה סכום הכתובה הכולל שניתן לתבוע.
רכיבים נוספים שעשויים להופיע בכתובה כוללים את "נדוניה", שהם נכסים שהאישה מביאה עמה לנישואין, וכן "תנאי כתובה". תנאי כתובה הם תניות נוספות המוסכמות על בני הזוג, ויכולות לכלול התחייבויות שונות מעבר להתחייבות הכספית, כגון התחייבות למקום מגורים מסוים או תנאים הקשורים לחינוך הילדים. תנאים אלו, אם נוסחו כהלכה, יכולים להיות בעלי תוקף משפטי מחייב.
המשמעות המשפטית של כל אחד מרכיבים אלו היא קריטית. עיקר הכתובה ותוספת הכתובה מהווים חוב כספי של הבעל כלפי האישה, שניתן לתבוע את פירעונו במקרה של גירושין (שאינם באשמת האישה) או פטירה. גובה סכום הכתובה הכולל (עיקר ותוספת) הוא הסכום המקסימלי שניתן לתבוע על פי הכתובה. הבנה מדויקת של רכיבים אלו ואופן השפעתם על הזכויות היא חיונית, ומומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקצועי בנושא בעת עריכת הכתובה או בעת הצורך בתביעתה.
תביעת כתובה בבית הדין הרבני - באילו מקרים ניתן לתבוע את הכתובה וכיצד מתנהל ההליך?
לאחר שהבנתם את רכיבי הכתובה השונים, חשוב לדעת באילו נסיבות קמה הזכות לתבוע את מימושה וכיצד מתנהל ההליך המשפטי לשם כך. התביעה לכתובה נובעת בדרך כלל משני מצבים עיקריים: גירושין או פטירת הבעל.
במקרה של גירושין, אישה זכאית לתבוע את כתובתה (עיקר ותוספת) אלא אם כן קיימת עילה הלכתית לשלילתה, כפי שנסביר בפרק הבא. העילות המרכזיות לתביעת כתובה בעת גירושין הן כאשר הגירושין נכפים על האישה או כאשר הבעל הוא הגורם העיקרי לפירוק התא המשפחתי. מנגד, אם הגירושין נגרמים באשמתה הבלעדית של האישה (כגון בגידה מוכחת), היא עשויה לאבד את זכותה לכתובה. חשוב לציין שהנטל להוכיח את אשמת האישה ולשלול את כתובתה מוטל על הבעל.
במקרה של פטירת הבעל, האלמנה זכאית אף היא לתבוע את כתובתה מעיזבונו. הכתובה במקרה זה נחשבת לחוב של הבעל כלפי אשתו, והיא קודמת לחלוקת הירושה בין היורשים האחרים, למעט חובות מסוימים בעלי עדיפות גבוהה יותר.
ההליך המשפטי לתביעת כתובה מתנהל בדרך כלל בבית הדין הרבני, שהוא הערכאה המוסמכת לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. במקרים מסוימים, כאשר תביעת הכתובה כרוכה בתביעות רכושיות נוספות, ייתכן שהיא תידון גם בבית המשפט לענייני משפחה, אם כי לבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית להכריע בשאלות הלכתיות הנוגעות לזכאות לכתובה.
במהלך ההליך, על האישה התובעת להציג את שטר הכתובה המקורי או העתק מאושר שלו. כמו כן, ייתכן שתידרש להציג ראיות נוספות התומכות בזכאותה, כגון עדויות על נסיבות הגירושין או מסמכים הקשורים לעיזבון במקרה של פטירה. הבעל, מצידו, יכול להעלות טענות הגנה שונות, כגון טענה לשלילת הכתובה עקב התנהגות האישה ("מורדת", "מעשה כיעור") או טענה שהכתובה אינה תקפה מסיבות שונות.
התנהלות הליך תביעת הכתובה דורשת ידע משפטי והלכתי כאחד. ייצוג על ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובתי הדין הרבניים, כמו עו"ד מיכאל אביטל, הוא קריטי להבטחת ניהול נכון של ההליך, איסוף הראיות הנדרשות והתמודדות יעילה עם טענות ההגנה מצד הבעל, על מנת למקסם את הסיכויים לקבלת הכתובה.
תביעת כתובה הסיכוי לזכיה בתביעה , מהן הנסיבות בהן אישה עלולה לאבד את זכותה לכתובה?
אף ששטר הכתובה מעניק לאישה זכויות כספיות במקרה של גירושין או פטירה, קיימות נסיבות מסוימות שבהן בית הדין הרבני עשוי לשלול ממנה את זכותה לכתובה, כולה או חלקה. חשוב להיות מודעים לנסיבות אלו ולהשלכותיהן המשפטיות.
העילה המרכזית לשלילת כתובה היא כאשר הגירושין נגרמים באשמתה הבלעדית של האישה, ובית הדין הרבני קובע שהיא "מורדת" או ביצעה "מעשה כיעור". המונח "מורדת" מתייחס לאישה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה ללא הצדקה הלכתית, או שעוזבת את הבית המשותף ללא סיבה מוצדקת ומסרבת לחזור. "מעשה כיעור" מתייחס להתנהגות חמורה של האישה, כגון בגידה מינית מוכחת. במקרים אלו, בית הדין הרבני עשוי לפטור את הבעל מתשלום הכתובה, שכן לראייתו האישה היא זו שהפרה את ברית הנישואין.
יש לזכור כי הגישות של בתי הדין הרבניים השונים בנוגע לשלילת כתובה אינן תמיד אחידות, ולעיתים קיימים הבדלים בפסיקה בין דיינים שונים ואזורים גיאוגרפיים שונים. כמו כן, הנטל להוכחת העילה לשלילת כתובה מוטל על הבעל, והוא נדרש להציג ראיות משכנעות בפני בית הדין.
שאלה נוספת המתעוררת בהקשר זה היא השפעת הסכם ממון על הזכאות לכתובה. הסכם ממון, שנערך לפני הנישואין או במהלכם ואושר על ידי בית המשפט או בית הדין, יכול להסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה. לעיתים, הסכם ממון יכול לכלול התייחסות מפורשת לכתובה, ולקבוע כיצד ינהגו בה במקרה של גירושין. במקרים כאלה, ייתכן שהוראות הסכם הממון יגברו על הזכות לכתובה על פי נוסחה המקורי, או ישפיעו על היקף התביעה.
התמודדות עם טענות לשלילת כתובה דורשת ייצוג משפטי מקצועי. עורך דין מנוסה בדיני משפחה ובתי הדין הרבניים יכול לסייע לאישה להגן על זכויותיה, להפריך טענות שווא מצד הבעל ולהציג את נסיבות המקרה באופן שימנע או יצמצם את שלילת הכתובה.
כיצד מומלץ לפעול לשמירה על זכויות הכתובה?
כפי שראינו, שטר הכתובה מהווה מסמך משפטי מחייב בעל פוטנציאל כלכלי משמעותי עבור האישה במקרה של גירושין או פטירת הבעל. על מנת להבטיח את מימוש הזכויות הנובעות ממנו, חשוב לפעול באופן מושכל ויזום.
ראשית, מומלץ לכל אישה להבין את משמעות הכתובה שנערכה בעבורה. דעו מהו סכום עיקר הכתובה ותוספת הכתובה, והאם קיימים בה תנאים מיוחדים. הבנה זו היא הבסיס לכל פעולה עתידית.
שנית, ובפרט כאשר מתעורר חשש לגירושין או כאשר הליך הגירושין כבר החל, קריטי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובתי הדין הרבניים, כמו עו"ד מיכאל אביטל, יוכל להעריך את סיכוייכם לתבוע את הכתובה, להסביר לכם את ההליך המשפטי הנדרש, ולסייע לכם באיסוף הראיות הדרושות.
זכרו, זכותכם לכתובה אינה אוטומטית. יש להגיש תביעה מסודרת ולהתמודד עם טענות הגנה אפשריות מצד הבעל. ליווי משפטי צמוד יבטיח שזכויותיכם יישמרו ותוכלו לממש את המגיע לכם על פי הדין וההלכה. אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית בשלב מוקדם ככל האפשר.
תביעות כתובה מחייבות הבנה מעמיקה בדין העברי ורק עו"ד המתמחה בדיני משפחה בכלל ובדין העברי בפרט יוכל ליתן מענה הולם לניהול תיק תביעת כתובה בבית המשפט הרבני האזורי וערעורים בבית משפט הרבני הגדול בירושלים.
לקביעת פגישת ייעוץ לחץ כאן , או התקשר 048485066
או השאר פרטים מטה ונחזור בהקדם