מסלול ראשון: גירושין בהסכמה
כאשר שני בני הזוג מסכימים על כל הסוגיות, עורכים הסכם גירושין ומגישים אותו לאישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הדיון לאישור ההסכם נקבע לרוב תוך שבועות, ובסיומו ההסכם מקבל תוקף של פסק דין.
לאחר האישור נקבע מועד לסידור הגט בבית הדין הרבני. בסך הכול, מסלול מוסכם מתנהל לרוב בטווח של חודש עד שלושה חודשים, ותלוי בעיקר בעומס הערכאה ובמהירות שבה הצדדים מגבשים את ההסכם.
מסלול שני: בקשה ליישוב סכסוך
לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מי שמבקש להגיש תביעה בענייני משפחה חייב להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. עם הגשתה חלה תקופת עיכוב הליכים של 45 ימים, שניתנת להארכה ב-15 ימים נוספים, ובמהלכה מוזמנים הצדדים לפגישות מהו״ת ביחידת הסיוע.
רק בתום תקופת העיכוב, ואם לא הושג הסדר, רשאי כל צד להגיש תביעה בערכאה שיבחר, בכפוף לכללי הסמכות. במקרים דחופים ניתן לבקש סעד זמני גם במהלך תקופת העיכוב.
מסלול שלישי: הליך מלא בבית המשפט לענייני משפחה
תביעות מזונות, משמורת וזמני שהות ותביעות רכושיות מתנהלות במקביל, ולכל אחת לוח זמנים משלה: כתבי טענות, דיון קדם משפט, לעיתים תסקיר עובד סוציאלי או חוות דעת מומחה, הוכחות וסיכומים. תסקיר או חוות דעת מומחה מוסיפים לרוב חודשים רבים.
בפועל, תיק משפחה מסוכסך נמשך לרוב בין שנה לשנתיים עד פסק דין, ובתיקים רכושיים מורכבים או במחלוקות משמורת חריפות גם יותר. ערעור מאריך את ההליך בחודשים נוספים.
סידור הגט בבית הדין הרבני
הגט עצמו ניתן רק בבית הדין הרבני ורק בהסכמת שני בני הזוג. כאשר צד מסרב, בית הדין רשאי לדון בתביעת גירושין ולפסוק חיוב או כפיית גט בעילות המוכרות בהלכה, אך הליך זה עשוי להימשך זמן רב.
חשוב להבין: ניתן לסיים את כל הסוגיות הכלכליות וההוריות בבית המשפט לענייני משפחה גם כאשר הגט טרם ניתן, ולהפך. שני המסלולים מתקדמים במקביל ולא בהכרח באותו קצב.
מה מאריך את ההליך ומה מקצר אותו
מאריכים: מרוץ סמכויות ותביעות מקבילות בשתי ערכאות, בקשות ביניים חוזרות, החלפת עורכי דין, אי שיתוף פעולה עם תסקיר או מומחה, והסתרת מידע כלכלי שמחייבת הליכי גילוי.
מקצרים: הסכמות חלקיות שמצמצמות את המחלוקת, הגשת מסמכים מלאה ומסודרת מההתחלה, שימוש בגישור בסוגיות שניתן להסדיר, וניהול ממוקד שמונע דיונים מיותרים.