האם יישוב סכסוך הוא תביעה?
לא. בקשה ליישוב סכסוך אינה כתב תביעה, ואין מגישים לה כתב הגנה. לפי סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, הוראת שעה, התשע״ה-2014, מי שמבקש להגיש תביעה בסכסוך משפחתי חייב להגיש תחילה בקשה כזו, והבקשה אינה כוללת טענות או עובדות על הסכסוך או על שאלת הסמכות.
המשמעות המעשית: איש לא ביקש עדיין מבית המשפט או מבית הדין להכריע בדבר, ואינכם נדרשים להשיב בכתב לשום טענה. מהמסמך עצמו גם אי אפשר לדעת מה בדיוק מבקש הצד השני, משום שהחוק אינו מאפשר לפרט זאת בבקשה.
- מה הזימון כן: הזמנה מחייבת לפגישה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. דין הזימון כדין הזמנה לדיון בבית משפט.
- מה הזימון לא: לא תביעת גירושין, לא תביעת מזונות ולא תביעה רכושית. תביעות כאלה יכולות להגיע רק בשלב מאוחר יותר, אם לא תושג הסכמה.
מהי פגישת מהו״ת?
מהו״ת הם ראשי התיבות של מידע, היכרות ותיאום. זו פגישה ביחידת הסיוע שבה מקבלים הצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל השלכותיהם, ועל הדרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה. החוק מאפשר עד ארבע פגישות כאלה, והיחידה רשאית לקיים פחות.
בין הדרכים שהיחידה מציגה: ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה וטיפול משפחתי או זוגי. הפגישה אינה דיון, אין בה הכרעה ואין בה הגשת ראיות. השירות של יחידת הסיוע ניתן ללא תשלום.
ציר הזמן מיום הגשת הבקשה
- יום הגשת הבקשה: מתחילה תקופת עיכוב ההליכים. מרגע זה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעות בסכסוך משפחתי, בשום ערכאה.
- בתוך 45 ימים מההגשה: מתקיימות כל פגישות המהו״ת, עד ארבע פגישות.
- הארכה אפשרית: יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים, כך שתקופת העיכוב תעמוד על 60 ימים.
- בתום הפגישה האחרונה: היחידה ממליצה על מסלול מתאים, וכל צד מודיע לה אם ברצונו להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
- אם אין הסכמה: לאחר שחלפו התקופות, מי שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תביעה בתוך 15 ימים בערכאה שיבחר. רק לאחר מכן רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו.
מי נמצא בפגישה?
בפגישה נוכחים שני הצדדים עצמם ואנשי המקצוע של יחידת הסיוע. את היחידה מאיישים עובדים סוציאליים, ועורך דין של היחידה משתתף לפי החלטתה. שופט או דיין אינם נוכחים, ואיש אינו פוסק בפגישה דבר.
החוק קובע שהצדדים מתייצבים בעצמם, כלומר אי אפשר לשלוח נציג במקומכם. היחידה רשאית להיפגש עם כל אחד מהצדדים בנפרד. אם מפגש משותף עם בן או בת הזוג מעורר אצלכם חשש, אמרו זאת ליחידה מראש כדי שתוכל לשקול פגישות נפרדות.
הדברים שנאמרים בפגישות חסויים ככלל, ואינם מדווחים לשופט. מה שכן מדווח הוא עצם ההתייצבות או אי ההתייצבות של כל צד.
האם צריך עורך דין?
לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים בלבד, בלי עורכי דין. כך קובעת תקנה 5 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ו-2016. לפגישות נוספות רשאים הצדדים להגיע עם עורכי דינם. התייעצות עם עורך דין לפני הפגישה מותרת, ובדרך כלל היא הצעד הנבון.
הסיבה פשוטה: בפגישה עצמה לא תידרשו לטעון טענות משפטיות, אבל ההחלטות שמסביב לה הן משפטיות לגמרי. ייעוץ מוקדם עוזר להבין שלושה דברים.
- מה משמעות הקדימות של הצד השני בבחירת הערכאה, והאם יש לכך השלכה בנסיבות שלכם.
- האם יש עניין דחוף שאינו יכול להמתין לסוף תקופת העיכוב.
- לאיזו תוצאה סבירה כדאי לכוון, ואילו הסכמות לא כדאי לתת בלי בדיקה.
מי שמתקשה לממן ייצוג יכול לבדוק זכאות לייצוג מטעם המדינה. הרחבה במדריך על עורך דין מהסיוע המשפטי בענייני משפחה.
האם חייבים להגיע להסכם?
לא. החוק אינו מחייב אף צד להסכים לדבר, לא להסדר ולא להמשך בגישור. החובה היחידה היא להתייצב לפגישה. מי שהגיע, הקשיב והודיע שאינו מעוניין בהליך הסכמי, מילא את חובתו.
אי התייצבות היא עניין אחר. יחידת הסיוע מדווחת לערכאה השיפוטית מי התייצב ומי לא, והערכאה רשאית להביא זאת בחשבון. לפי התקנות ניתן לחייב בהוצאות צד שלא התייצב, או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים.
מה כדאי להכין לפני הפגישה?
ההכנה לפגישת מהו״ת היא הכנה של מחשבה, לא של תיק ראיות. אין צורך להביא מסמכים כדי להוכיח דבר, משום שאיש אינו מכריע שם בין הגרסאות. כדאי להגיע עם תמונה ברורה של מה שחשוב לכם ושל מה שמטריד אתכם.
מה להכין לפגישה
- מטרות בעניין הילדים: איך נראית בעיניכם שגרה טובה עבורם, היכן יגורו, ומה חשוב לשמר בחייהם.
- תמונת נכסים וחובות: רשימה כללית לעצמכם של דירה, חשבונות, חסכונות, זכויות פנסיוניות, הלוואות ומשכנתה.
- נושאים דחופים: מה אינו יכול להמתין שבועות, למשל הוצאות שוטפות של הילדים או חשש למהלך חד צדדי.
- שאלות ליחידת הסיוע: אילו מסלולים קיימים, כמה זמן נמשך כל אחד מהם, ומה קורה אם מתחילים גישור והוא נכשל.
- מידת הפתיחות להליך הסכמי: האם אתם מוכנים לנסות גישור, ובאילו תנאים.
- פרטים מעשיים: מועד הפגישה, מקומה, ותעודה מזהה.
רוצים להגיע לפגישה עם תמונה משפטית ברורה? ניתן לתאם פגישת ייעוץ קצרה לפני מועד המהו״ת.
לתיאום פגישהמה לא כדאי לעשות לפני הפגישה?
הטעות הנפוצה היא להתעלם מהזימון, והטעות השנייה היא להגיב אליו בבהלה. בשבועות שלפני הפגישה עדיף להימנע ממהלכים חד צדדיים שקשה להחזירם לאחור, ברכוש, בילדים או בתקשורת עם הצד השני. מהלכים כאלה מקשים על הסכמה, ואם יתנהל בהמשך הליך משפטי הם עלולים להיבחן בו.
- קראו את הזימון בעיון ורשמו את המועד והמקום.
- התייעצו עם עורך דין לפני הפגישה, גם אם לפגישה הראשונה תגיעו לבד.
- שמרו על שגרת הילדים ועל קשר רציף שלהם עם שני ההורים.
- המשיכו לשלם את התשלומים השוטפים של הבית כפי שנעשה עד כה, ככל שהדבר אפשרי.
- שמרו על תקשורת עניינית ומכבדת עם בן או בת הזוג.
- אל תתעלמו מהזימון ואל תיעדרו בלי תיאום מראש עם היחידה.
- אל תמשכו כספים מחשבון משותף ואל תעבירו נכסים. אם הצד השני עשה זאת, ראו את המדריך על ריקון חשבון משותף.
- אל תערבו את הילדים בסכסוך ואל תשנו את סדרי חייהם באופן חד צדדי.
- אל תחתמו על טיוטת הסכם שהוגשה לכם לפני שנבדקה.
- אל תשלחו הודעות כועסות או מאיימות. הודעות כתובות נשמרות.
מה קורה אם אין הסכמה?
אם לא הושגה הסכמה, ההליך ביחידת הסיוע מסתיים והדרך לערכאות נפתחת, בכפוף למועדים שבחוק. בתום הפגישה האחרונה היחידה ממליצה על מסלול מתאים, וכל צד מודיע לה אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך. אם אחד הצדדים אינו מעוניין, אין המשך הסכמי.
היעדר הסכמה אינו נזקף לחובתכם. תוכן הפגישות אינו מועבר לשופט, ולכן גם לא העמדות שהבעתם בהן. כדאי לזכור שהסכמה אינה חייבת להיות מלאה: לעיתים מסכימים על חלק מהנושאים, למשל על סדרי השהות של הילדים, ומשאירים את היתר להכרעה.
מה קורה לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים?
לפי סעיף 4 לחוק, כשחלפו התקופות בלי הסכמה, הצד שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש בתוך 15 ימים תביעה בכל ערכאה מוסמכת שיבחר, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. אם לא הגיש, או שהגיש רק בחלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה ביתר העניינים.
עבורכם, כצד שקיבל את הזימון, המשמעות היא שלמגיש הבקשה יש קדימות בבחירת הערכאה. בתקופת עיכוב ההליכים, בימים שנקבעו להודעת הצדדים וב-15 הימים שלאחריהם אינכם יכולים להקדים אותו ולהגיש תביעה משלכם. לשאלה היכן יתנהל ההליך עשויה להיות חשיבות ממשית, ועל כך במדריך על מרוץ הסמכויות.
לכן כדאי לברר מראש, עוד בתקופת העיכוב, באילו עניינים תרצו לתבוע בעצמכם אם הצד השני לא יתבע בהם. אם בסופו של דבר תקבלו כתב תביעה, מתחיל שלב אחר עם מועדים משלו, והוא מוסבר במדריך קיבלתי כתב תביעה בענייני משפחה. סקירה רחבה של התחומים עצמם תמצאו במדור דיני משפחה וגירושין.
אילו מצבים דחופים עשויים לדרוש טיפול נפרד?
עיכוב ההליכים אינו משאיר אתכם בלי מענה במצב דחוף. לפי סעיף 3 לחוק, בכל עת רשאי צד להגיש בקשה לסעד דחוף או זמני בעניינים שנקבעו בתקנות, בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים, או בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ. הבקשה מוגשת לערכאה השיפוטית ולא ליחידת הסיוע.
- אלימות או איום באלימות: הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה אינם כפופים לעיכוב ההליכים. ראו את המדריך על צו הגנה.
- חשש להברחת נכסים או לשינוי המצב הקיים: ניתן לבקש סעד זמני לשמירת המצב.
- חשש שאחד הצדדים ייצא מהארץ עם הילדים או בלעדיהם: ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ.
- מזונות זמניים לילדים או קשר בין הורה לילד: עניינים אלה עשויים להתברר כסעד דחוף לפי התקנות, בהתאם לנסיבות.
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, סעיפים 3 עד 5
- תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.
עו"ד ומגשר מיכאל אביטל, שותף מייסד ומנהל תחום דיני המשפחה והליטיגציה באלמקייס–אביטל ושות'. סגן יו"ר משותף של ועדת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. מ.ר. 82651.
על צוות המשרד | גישור ויישוב סכסוכים
עודכן לאחרונה: