מתי עולה בדרך כלל השאלה של החלפת ייצוג?
השאלה עולה בדרך כלל ברגעי חיכוך: תקופה ארוכה בלי עדכון, החלטת ביניים מאכזבת, תחושה שהאסטרטגיה אינה ברורה, או מחלוקת על שכר הטרחה. חשוב לומר ביושר: במקרים רבים חוסר שביעות הרצון נובע מפערי תקשורת או מאופיו של ההליך עצמו, ולא מאיכות הייצוג. לכן הצעד הראשון הוא בדרך כלל שיחה גלויה עם עורך הדין המייצג, ולא החלפתו.
הליך משפחתי שונה מכל הליך אחר. הוא נמשך זמן רב, הוא טעון רגשית, וחלק גדול מהעבודה המשפטית נעשה הרחק מעיני הלקוח: ניסוח כתבי טענות, מגעים עם הצד השני, המתנה להחלטות. גם ייצוג מקצועי ומסור אינו יכול לקצר את יומן בית המשפט או להבטיח תוצאה בהחלטת ביניים. מי שרוצה להבין מהו קצב סביר של הליך ימצא הסבר במדריך כמה זמן לוקח גירושין בישראל.
מה מטריד אתכם, ומה לבדוק לפני החלטה
| מה מטריד אתכם | מה לבדוק לפני החלטה |
|---|---|
| אין עדכונים שוטפים | האם סוכם מראש ערוץ ותדירות עדכון. בקשו פגישת סטטוס מסודרת. |
| התיק לא מתקדם | מה מעכב בפועל: יומן בית המשפט, הצד השני, מומחה או תסקיר, או שלב שתלוי בכם. |
| החלטה או תוצאה מאכזבת | האם ההחלטה חריגה או צפויה בנסיבות, והאם הוסבר לכם מראש הסיכון. |
| האסטרטגיה לא ברורה לכם | בקשו הסבר כתוב קצר: מה המטרה, מה הצעד הבא ומה החלופות. |
| מחלוקת אם להתפשר או להילחם | מה הסיכון והעלות של כל מסלול. ההחלטה הסופית היא שלכם, והייעוץ אמור לשרת אותה. |
| חשבונות שכר טרחה מפתיעים | מה קובע ההסכם הכתוב, ומה נכלל בו ומה לא. |
| אובדן אמון עמוק | האם שיחה גלויה יכולה לתקן. אם לא, זו סיבה לגיטימית לשקול החלפה מסודרת. |
אם לאחר בדיקה כזו הפער נותר בעינו, או שהאמון נפגע באופן שאינו ניתן לשיקום, החלפת ייצוג היא צעד לגיטימי. יחסי עורך דין ולקוח מבוססים על אמון, ובלעדיו קשה לנהל הליך שבו מתקבלות החלטות על ילדים, על רכוש ועל העתיד הכלכלי.
האם מותר להחליף עורך דין באמצע ההליך?
כן. הלקוח חופשי לבחור את מי שייצג אותו ולהחליפו בכל שלב של ההליך, גם לאחר שהוגשו כתבי טענות וגם לאחר שהתקיימו דיונים. אין צורך בהסכמת הצד השני. ההחלפה נעשית בהגשת ייפוי כוח חדש והודעה על החלפת ייצוג לתיק בית המשפט.
יש כאן אי סימטריה שכדאי להכיר. לקוח רשאי לסיים את ההתקשרות ביוזמתו, ואילו עורך דין שמבקש בעצמו להפסיק לייצג בתיק תלוי ועומד נדרש, ככלל, לרשות בית המשפט. ההיגיון ברור: ההליך לא אמור להיפגע, והלקוח לא אמור להישאר ללא ייצוג ברגע רגיש.
רבים חוששים מהשיחה הלא נעימה עם עורך הדין הנוכחי. כלל 27 לכללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין, התשמ״ו-1986, קובע כי עורך דין שקיבל עניין לטיפולו ויודע שהעניין מטופל בידי עורך דין אחר, יודיע לאותו עורך דין ללא דיחוי על העברת העניין אליו. כלומר, את ההודעה מוסר עורך הדין החדש, לאחר שהעניין הועבר אליו בפועל, ואינכם נדרשים לנהל עימות בעצמכם.
מה קורה אם יש דיון קרוב?
החלפת ייצוג ביוזמת הלקוח בסמוך לדיון אינה מבטיחה כשלעצמה דחייה של הדיון. בקשת דחייה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, והוא רשאי לקבל אותה או לדחות אותה. לכן העיתוי הוא השיקול המעשי החשוב ביותר בהחלטה.
המשמעות היא שעורך דין חדש עלול להידרש להתייצב לדיון לאחר זמן הכנה קצר. כשמדובר בדיון מהותי, כמו דיון הוכחות או דיון בבקשה דחופה בעניין הילדים, יש לשקול ברצינות אם נכון להחליף לפניו או מיד לאחריו. גם מועדים להגשת כתבי טענות ותגובות ממשיכים לחול, והחלפת הייצוג אינה עוצרת אותם מעצמה. מי שקיבל זה עתה כתב תביעה וטרם בחר ייצוג ימצא סדר פעולות במדריך קיבלתי כתב תביעה בענייני משפחה.
- בררו מהו המועד הקרוב ביותר בתיק: דיון, הגשה או תגובה.
- אפשרו לעורך הדין החדש לעיין בחומר לפני שאתם מסיימים את ההתקשרות הקיימת.
- ודאו שבכל רגע נתון יש עורך דין אחד שאחראי על המועדים.
- אל תסיימו ייצוג ימים ספורים לפני דיון מתוך הנחה שהדיון יידחה.
- אל תשאירו תקופה שבה אינכם מיוצגים כלל בזמן שמועדים רצים.
- אל תקבלו החלטה בלהט של יום דיון קשה. המתינו כמה ימים.
כיצד מעבירים את חומר התיק?
ברוב המקרים ההעברה נעשית ישירות בין המשרדים: עורך הדין החדש פונה לקודמו, והחומר מועבר באופן מסודר ומכובד. בנוסף, את כל מה שהוגש לבית המשפט ניתן להפיק מהמערכת הממוחשבת של בתי המשפט, נט המשפט. כך שגם במקרה של עיכוב בהעברה, ליבת התיק נגישה.
מה צריך לעבור לעורך הדין החדש
- כתבי הטענות של שני הצדדים, כולל הרצאת הפרטים והנספחים.
- כל ההחלטות והפרוטוקולים, ובמיוחד החלטות ביניים שעדיין בתוקף.
- בקשות תלויות ועומדות ומועדים שנקבעו להגשות ולדיונים.
- חוות דעת מומחים, תסקירים ושומות, ככל שהוגשו.
- התכתבות עם הצד השני וטיוטות של הסכם שהוחלפו במשא ומתן.
- מסמכים מקוריים שמסרתם: תלושי שכר, דפי בנק, מסמכי נכסים.
- הסכם שכר הטרחה עם עורך הדין הנוכחי.
יש חומר שאינו מצוי בתיק בית המשפט ויש לו ערך רב: סיכומי שיחות, הצעות פשרה שנדחו, והערכות שניתנו לכם בעל פה. כדאי לרכז בעצמכם ציר זמן קצר של ההליך ולהביא אותו לפגישה הראשונה. הוא חוסך זמן לימוד ומצמצם את הסיכון שפרט חשוב יאבד במעבר. בהליכים המתנהלים בבית הדין הרבני העיון בתיק נעשה מול בית הדין עצמו, ולא באמצעות נט המשפט.
מה כדאי לבדוק בהסכם שכר הטרחה הקיים?
סיום הייצוג אינו מבטל את ההתחייבויות שבהסכם שכר הטרחה הקיים. לפני החלטה יש לקרוא את ההסכם ולהבין מה מגיע לעורך הדין בעד העבודה שכבר נעשתה, ומה קובע ההסכם למקרה של סיום ההתקשרות באמצע ההליך. חשבון פתוח ולא ברור הוא המקור השכיח ביותר לחיכוך בשלב הזה.
- האם השכר גלובלי לכל ההליך, או מחולק לפי שלבים. בשכר לפי שלבים, בדקו איזה שלב הושלם.
- האם יש רכיב שתלוי בתוצאה, ומה נקבע לגביו אם הייצוג מסתיים לפני התוצאה.
- האם יש סעיף מפורש על סיום ההתקשרות ביוזמת הלקוח.
- מה שולם עד כה, ומה יתרת החוב לפי ההסכם, כולל הוצאות ואגרות.
- האם הופקדו אצל עורך הדין כספים או מסמכים מקוריים שלכם.
כדאי לזכור שגם הייצוג החדש כרוך בעלות, הכוללת זמן לימוד של תיק קיים. תמונה כללית של מרכיבי העלות בהליך מופיעה במדריך כמה עולה גירושין בישראל.
האם החלפת עורך דין יכולה לעכב את התיק?
היא יכולה, אך אינה חייבת. עורך דין חדש זקוק לזמן כדי ללמוד את התיק, ואם ההחלפה נעשית סמוך למועד קבוע, ייתכן שתוגש בקשת דחייה שבית המשפט יכריע בה לפי שיקול דעתו. כשההחלפה מתוכננת, נעשית בין מועדים ומלווה בהעברת חומר מסודרת, ההשפעה על לוח הזמנים מצומצמת בדרך כלל.
יש מחיר נוסף שאינו נמדד בימים: רציפות. עורך הדין שליווה את התיק מתחילתו מכיר את השופט או את הדיין, את סגנון הצד השני ואת ההיסטוריה של המשא ומתן. הידע הזה אינו עובר במלואו בשום תיקייה. מנגד, מבט חדש על תיק תקוע מאפשר לעיתים לבחון מחדש מסלול של הידברות, בין אם בגישור ובין אם במשא ומתן ישיר לקראת הסכם גירושין. אין בכך הבטחה לתוצאה, אלא שיקול נוסף במאזן.
השאלה הנכונה איננה רק אם ההחלפה תעכב, אלא מה המחיר של המשך ניהול התיק ללא אמון. כשאין אמון, הלקוח מתקשה לקבל עצות, מהסס לחתום על הסדרים סבירים, וההליך מתארך ממילא.
לפני שמחליפים: האם אפשר לקבל חוות דעת שנייה?
כן, ובמקרים רבים זה הצעד הנכון לפני החלטה. חוות דעת שנייה היא בדיקה של מצב התיק, של האסטרטגיה ושל האפשרויות הקיימות בידי עורך דין שאינו מעורב בהליך, בלי להחליף ייצוג ובלי להתחייב לכך. לעיתים קרובות המסקנה היא שהתיק מנוהל כראוי, והלקוח חוזר לעורך דינו עם אמון מחודש ועם שאלות ממוקדות.
להרחבה: חוות דעת שנייה בתיק גירושין, מתי היא מועילה ומה מביאים לפגישה.
שאלות שכדאי לשאול לפני החלטה
את השאלות הראשונות שאלו את עצמכם. את האחרות הפנו לעורך הדין הנוכחי, בפגישה שנקבעה מראש לצורך זה ולא בשיחת מסדרון לאחר דיון.
- מה בדיוק מפריע לי: התוצאה, הקצב, היחס או העלות?
- האם אמרתי זאת לעורך הדין שלי במפורש, והאם נתתי לו הזדמנות להגיב?
- האם הציפיות שלי מההליך מציאותיות, ומי אמר לי שכן?
- האם הייתי מרגיש אחרת אילו ההחלטה האחרונה הייתה לטובתי?
- לעורך הדין: מהי האסטרטגיה בתיק, ומה שלושת הצעדים הבאים?
- לעורך הדין: מהן נקודות החולשה שלנו, ואיך מתמודדים איתן?
- לעורך הדין: האם יש מסלול של הסכם שטרם מוצה?
- לעורך הדין: כיצד נתעדכן מעתה, באיזו תדירות ובאיזה ערוץ?
אם התשובות מניחות את דעתכם, חסכתם החלפה מיותרת. אם לא, תגיעו להחלטה מתוך בדיקה עניינית ולא מתוך תסכול רגעי, ותדעו להסביר לעורך הדין הבא מה אתם מצפים ממנו.
ניתן לתאם פגישה לבחינת מצב התיק, בלי התחייבות להחלפת ייצוג.
לתיאום פגישה- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, כלל 27
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, סעיף 88
המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.
עו"ד ומגשר מיכאל אביטל, שותף מייסד ומנהל תחום דיני המשפחה והליטיגציה באלמקייס–אביטל ושות'. סגן יו"ר משותף של ועדת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. מ.ר. 82651.
על צוות המשרד | גישור ויישוב סכסוכים
עודכן לאחרונה: