מתי חוות דעת שנייה יכולה להיות מועילה?
חוות דעת שנייה מועילה בעיקר לפני צעד שקשה לחזור ממנו: חתימה על הסכם, הסכמה לפשרה, ויתור על טענה או כניסה לשלב ההוכחות. היא מועילה גם כשאתם מרגישים שאינכם מבינים לאן התיק הולך. היא אינה נדרשת בכל תיק, ואין בה הבעת אי אמון בעורך הדין שלכם. גם ברפואה נהוג לבקש דעה נוספת לפני החלטה משמעותית, ואיש אינו רואה בכך פגיעה ברופא המטפל.
- לפני חתימה על הסכם. הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין קשה מאוד לפתוח מחדש, ולכן זה הרגע לבדוק אותו.
- לפני קבלת הצעת פשרה. כדי לשקול הצעה צריך להעריך מה עשוי להתקבל בלעדיה, ובאיזה מחיר של זמן, כסף ואי ודאות.
- לפני דיון משמעותי. בדיון מתקבלות לעיתים הסכמות דיוניות שמעצבות את המשך ההליך.
- לאחר החלטה משמעותית. למשל החלטה בעניין מזונות זמניים, זמני שהות או סעד זמני, כשצריך להחליט כיצד להגיב. המועדים להגשת בקשות והשגות קצובים, ולכן אין להתמהמה.
- לפני שלב ההוכחות. זה השלב שבו נקבע אילו עדים ואילו מסמכים יוצגו. ראיה שלא הוגשה במועד, קשה להוסיף אחר כך.
- במחלוקת רכושית משמעותית. עסק, דירה שנרשמה על שם אחד מבני הזוג, ירושה שהתערבבה ברכוש המשותף או זכויות פנסיוניות. בחלוקת רכוש בגירושין הפער בין שתי גישות משפטיות עשוי להיות גדול.
- כשאינכם מבינים את האסטרטגיה. לעיתים הקושי הוא בתקשורת ולא בתיק עצמו, והסבר נוסף מחזיר את השקט ואת האמון.
- כשקיימות כמה דרכי פעולה. להמשיך בהליך, לנסות משא ומתן או לפנות אל גישור. לכל דרך מחיר וסיכוי משלה, ושווה לשמוע עליהן מזווית נוספת.
אם התקבלה אצלכם טיוטה שניסח הצד השני, כדאי לקרוא גם את המדריך קיבלתם טיוטת הסכם גירושין מהצד השני. ואם רק עכשיו נמסרה לכם תביעה ועדיין אין לכם ייצוג, נקודת הפתיחה שונה והיא מוסברת בעמוד קיבלתי כתב תביעה בענייני משפחה.
מה בוחנים בחוות דעת שנייה?
בוחנים את התיק, לא את עורך הדין. השאלה איננה האם מי שמטפל בתיק טוב או לא, אלא היכן התיק עומד היום, מה חוזקותיו וחולשותיו, ומהן האפשרויות הריאליות מכאן והלאה. הבחינה נשענת על המסמכים שתציגו ועל מה שתספרו, ולכן היא מדויקת בדיוק כמו החומר שביסודה.
- מסגרת ההליך. באיזו ערכאה מתנהל כל עניין, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אילו תביעות תלויות ומה טרם הוגש.
- הטענות והסעדים. האם כתבי הטענות מכסים את מה שחשוב לכם, והאם הסעדים שהתבקשו תואמים את המטרה שלכם.
- הראיות. מה כבר קיים בתיק, מה חסר, ומה עוד ניתן להשיג בזמן שנותר.
- לוח הזמנים. מועדים קרובים, החלטות שממתינות לתגובה ודיונים קבועים.
- הסיכונים. מה עלול להשתבש, ומה תהיה המשמעות הכספית או ההורית אם כך יקרה.
- החלופות. המשך ההליך, משא ומתן, גישור או שילוב ביניהם, ומה נדרש כדי שכל חלופה תהיה מעשית.
השלב בתיק ומה נבחן בחוות הדעת
| השלב בתיק | מה נבחן בחוות הדעת |
|---|---|
| לפני חתימה על הסכם | האם ההסכם שלם, ברור וניתן לאכיפה, על מה אתם מוותרים, ומה יקרה אם אחד הצדדים יפר אותו |
| הצעת פשרה על השולחן | השוואה בין ההצעה לבין טווח התוצאות הסביר בהליך, כולל עלות, זמן ואי ודאות |
| לפני דיון משמעותי | מה מטרת הדיון, אילו הסכמות עשויות להתבקש בו, ומה חשוב שלא להסכים לו בלי מחשבה מוקדמת |
| לאחר החלטה משמעותית | משמעות ההחלטה להמשך, דרכי התגובה האפשריות והמועד שנותר לכל אחת מהן |
| לפני שלב ההוכחות | רשימת העדים, התצהירים, המסמכים החסרים והצורך בחוות דעת מומחה |
| מחלוקת רכושית משמעותית | מיפוי הנכסים והזכויות, המועד הקובע, הצורך באקטואר או בשמאי, וטענות לחלוקה שאינה שווה |
| חוסר בהירות לגבי האסטרטגיה | שחזור ההיגיון של המהלכים שנעשו עד כה, וניסוח שאלות ממוקדות לעורך הדין המטפל |
בתיקים שבהם עולה שאלה של זכויות סוציאליות, כדאי להכיר מראש את העקרונות של חלוקת פנסיה וזכויות סוציאליות בגירושין, משום שזהו רכיב שערכו מתברר לעיתים רק בבדיקה אקטוארית.
מה להביא לפגישה?
הביאו את המסמכים שמספרים את סיפור התיק: כתבי הטענות, ההחלטות, הפרוטוקולים, טיוטות ההסכם והתכתובת הרלוונטית. עורך הדין המייעץ מסתמך על מה שמוצג לו, וחוות דעת שניתנת על בסיס חומר חלקי מוגבלת בהתאם. עדיף להעביר את החומר מראש ובסדר כרונולוגי, כדי שזמן הפגישה יוקדש לניתוח ולא לקריאה ראשונה.
- כתבי התביעה וכתבי ההגנה של שני הצדדים, כולל תביעות שכנגד
- בקשות מהותיות והתגובות להן, למשל בקשות לסעדים זמניים
- החלטות ופסקי דין שניתנו עד כה
- פרוטוקולים של הדיונים
- טיוטות הסכם שהוחלפו בין הצדדים, בכל הגרסאות
- הצעות פשרה ותכתובת רלוונטית עם הצד השני
- הרצאת הפרטים ומסמכים כספיים מרכזיים: תלושי שכר, דפי חשבון, דוחות פנסיה, נסח רישום של הדירה
- חוות דעת מומחים ותסקירים, אם הוגשו
- הסכם ממון או הסכם קודם בין בני הזוג, אם קיים
- ציר זמן קצר שכתבתם בעצמכם: נישואין, פרידה, פתיחת ההליכים, דיונים ומועדים קרובים
שאלות שכדאי להכין לפגישה
- מהי ההחלטה שאני צריך או צריכה לקבל עכשיו, ומה המועד האחרון לקבל אותה?
- מהן שלוש הנקודות החזקות בתיק שלי ומהן שלוש החלשות?
- מהו טווח התוצאות הסביר אם ההליך יימשך עד פסק דין?
- האם ההצעה שעל השולחן נמצאת בתוך הטווח הזה?
- אילו ראיות חסרות, והאם עוד ניתן להשיג אותן?
- האם יש מהלך שכדאי לשקול ולא נשקל עד כה, ומה מחירו?
- מה הייתי צריך או צריכה לשאול את עורך הדין שלי ולא שאלתי?
- מה יקרה אם לא אעשה דבר בחודש הקרוב?
האם צריך להעביר את כל התיק?
לא. לחוות דעת שנייה אין צורך להעביר את התיק כולו, ודי במסמכים המרכזיים שנוגעים לשאלה שעל הפרק. יחד עם זאת, ככל שהחומר חלקי יותר, כך חוות הדעת מסויגת יותר. אם השאלה היא האם לחתום על הסכם, צריך לראות את ההסכם, את הנתונים הכספיים ואת ההחלטות שניתנו. אם השאלה היא כיצד להיערך להוכחות, צריך לראות את כתבי הטענות והתצהירים.
אינכם תלויים בעורך הדין המטפל כדי להשיג את המסמכים. בעל דין בהליך בבית המשפט לענייני משפחה יכול לעיין בתיק שלו ולהוריד ממנו מסמכים במערכת נט המשפט, לאחר הזדהות אישית. בהליך שמתנהל בבית הדין הרבני הדרך לקבלת העתקים שונה, וניתן לברר אותה מול מזכירות בית הדין. כמובן, אתם רשאים גם לבקש מעורך הדין שלכם העתק מהמסמכים, וזו בקשה שגרתית לחלוטין.
האם עורך הדין הקיים צריך לדעת?
אין עליכם חובה חוקית להודיע לעורך הדין המטפל שפניתם לקבל דעה נוספת. לקוח רשאי להתייעץ עם עורך דין אחר בכל עת, וההחלטה אם לשתף בכך את עורך הדין שלו נתונה לו בלבד. ההתייעצות עצמה מוגנת בחיסיון עורך דין לקוח ובחובת הסודיות, גם אם בסופו של דבר לא תשכרו את שירותיו של עורך הדין שעמו התייעצתם.
גם מצד עורך הדין המייעץ התמונה ברורה. לפי כלל 27 לכללי לשכת עורכי הדין, אתיקה מקצועית, התשמ״ו-1986, החובה להודיע לעורך הדין האחר קמה כאשר עורך דין מקבל לטיפולו עניין שמטופל בידי עמיתו. היא אינה קמה כאשר ניתן ייעוץ חד פעמי בלבד. לכן פגישת חוות דעת שנייה אינה מחייבת פנייה כלשהי אל עורך הדין שלכם, ושום דבר ממה שנאמר בה אינו מגיע אליו ללא הסכמתכם.
ובכל זאת, האם כדאי לשתף?
במקרים רבים כן. אם חוות הדעת העלתה שאלה, ראיה חסרה או חלופה שלא נשקלה, הדרך היעילה לממש אותה היא להביא אותה אל מי שמנהל את התיק ומכיר אותו לעומק. עורכי דין מנוסים מקבלים זאת בדרך כלל באופן ענייני, ולעיתים מתברר שיש להם הסבר טוב שפשוט לא נמסר לכם. הבחירה נשארת שלכם, ואפשר גם להעלות את השאלות בלי לציין מה מקורן.
- הציגו את השאלות כבקשה להבהרה, לא כהאשמה
- בקשו מעורך הדין שלכם להסביר את ההיגיון של המהלך הבא ואת החלופות לו
- המשיכו לשתף פעולה בתיק ולעמוד במועדים בזמן שאתם שוקלים
- אל תעכבו חתימה, תגובה או הגשה רק מפני שאתם ממתינים לדעה נוספת, בלי לוודא שהמועד מאפשר זאת
- אל תציגו ליועץ רק את המסמכים שתומכים בתחושה שלכם
- אל תפנו בעצמכם אל הצד השני או אל בא כוחו בעקבות הפגישה
מה מקבלים בסוף הפגישה?
אתם יוצאים מהפגישה עם תמונת מצב מסודרת: היכן התיק עומד, מהם הסיכונים המרכזיים, אילו אפשרויות פתוחות בפניכם ואילו שאלות כדאי להעלות מול עורך הדין שמטפל בתיק. המתכונת, בעל פה או בכתב, מסוכמת מראש בהתאם לצורך ולהיקף החומר. ההחלטה מה לעשות עם המסקנות נשארת כולה בידיכם.
- תמונת מצב. סיכום של מה שכבר הוכרע, מה פתוח ומה צפוי בשלב הבא.
- מפת סיכונים. הנקודות שבהן התיק חשוף, ומה ניתן לעשות כדי לצמצם את החשיפה.
- אפשרויות. דרכי הפעולה הריאליות, עם היתרונות והמחירים של כל אחת.
- שאלות לעורך הדין המטפל. רשימה ממוקדת שתוכלו להעלות בשיחה הבאה איתו.
יש שלוש תוצאות אפשריות, וכולן לגיטימיות. האחת, חוות הדעת מאשרת את הקו הקיים, ואתם ממשיכים בו בביטחון רב יותר. השנייה, היא מציפה נקודות לשיפור שאפשר ליישם יחד עם עורך הדין שלכם. השלישית, הנדירה יותר, היא מסקנה שלכם שנכון לשקול שינוי בייצוג. על המשמעויות, העלויות והעיתוי של מהלך כזה תוכלו לקרוא בעמוד החלפת עורך דין באמצע תיק גירושין.
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, כלל 27
המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.




