עזבתם את הבית בזמן הפרידה – האם איבדתם זכויות בדירה?

זכויות בעלות: האם העזיבה משנה את החלק שלכם בדירה?

לא. עזיבת הדירה אינה מעבירה בעלות ואינה מוחקת אותה. זכויות רשומות בלשכת רישום המקרקעין, ברשות מקרקעי ישראל או בחברה משכנת נשארות רשומות גם אם עברתם לגור במקום אחר, ומי שנשאר בדירה אינו רוכש בשל כך חלק גדול יותר בה.

לצד הרישום קיים המשטר הרכושי. על בני זוג נשואים חל, ככלל, הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, ועל זוגות שהחוק אינו חל עליהם, ובהם ככלל ידועים בציבור, עשויה לחול חזקת השיתוף. שני ההסדרים בוחנים כיצד נצבר הרכוש וכיצד התנהלתם לגביו במהלך החיים המשותפים, ולא מי נשאר בדירה ביום הפרידה. גם כאשר הדירה רשומה על שם אחד מכם בלבד, שאלת הזכויות בה תוכרע לפי מבחנים אלה ולפי נסיבות המקרה, והעזיבה אינה מכריעה אותה לכאן או לכאן.

פירוק השיתוף בדירה משותפת מוסדר בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. לפי סעיף 37 כל שותף רשאי, ככלל, לדרוש את פירוק השיתוף, וזכות זו עומדת גם לשותף שאינו גר בנכס. סעיף 40א מוסיף הוראה מיוחדת לדירת מגורים של בני זוג: לפני ביצוע הפירוק בוחן בית המשפט אם נמצא לילדים הקטינים ולהורה המחזיק בהם הסדר מגורים מתאים. להרחבה על מכלול הרכוש ראו חלוקת רכוש בגירושין.

זכות השימוש בבית: מי גר, ומי עשוי לשלם על כך?

בעלות ושימוש הם שני עניינים נפרדים. שותף שנשאר להתגורר לבדו בדירה משותפת עשוי, בנסיבות מסוימות, להיות מחויב בדמי שימוש ראויים כלפי השותף שאינו נהנה מהנכס. אין מדובר בתוצאה אוטומטית, וכל מקרה נבחן לפי עובדותיו.

ככלל, בתי המשפט בוחנים בעיקר את השאלות הבאות:

• האם העזיבה הייתה בחירה חופשית, או שבפועל נמנע מכם להשתמש בבית או שנאלצתם לעזוב אותו.
• האם הועלתה דרישה לדמי שימוש, ומתי.
• מי מתגורר בדירה, ובפרט האם הילדים גרים בה, שכן מגוריהם שם קשורים גם לחובת שני ההורים לדאוג למדורם.
• מי נושא בתשלומי המשכנתה ובהוצאות האחזקה בתקופה זו.

משכנתה והוצאות: מי ממשיך לשלם אחרי העזיבה?

כלפי הבנק, שני הלווים נשארים חייבים במלוא ההלוואה, בלי קשר לשאלה מי גר בדירה. הפסקת תשלום פוגעת בשניכם: נצברים פיגורים, דירוג האשראי נפגע, והבנק רשאי לפתוח בהליכי מימוש. לכן אין להפסיק לשלם באופן חד צדדי בלי ייעוץ.

השאלה מי מבין בני הזוג צריך לשאת בתשלום בתקופת הביניים היא שאלה פנימית ביניכם. ניתן להסדיר אותה בהסכם זמני, ובהיעדר הסכמה היא מתבררת במסגרת ההליך הרכושי, שבו נערכת התחשבנות על תשלומים ששולמו לאחר הפרידה. בהתחשבנות זו עשויים להישקל יחד גם דמי שימוש, הוצאות אחזקה ותשלומים אחרים. אם ההחזר יורד מחשבון משותף, ודאו שנשארת בו יתרה מספקת, וראו גם מה עושים כשהחשבון המשותף רוקן.

ילדים וזמני שהות: איך העזיבה משפיעה על ההורות?

כאן טמון בדרך כלל הסיכון המשמעותי ביותר, והוא אינו רכושי. עזיבה בלי הסדר הורי מוסכם או שיפוטי עלולה ליצור מצב קיים בפועל, שבו הילדים גרים עם הורה אחד ופוגשים את האחר באופן לא סדיר. בית המשפט מכריע לפי טובת הילדים, ויציבות השגרה שנוצרה היא אחד השיקולים שהוא עשוי לשקול, לצד שיקולים נוספים.

המסקנה המעשית היא לקבוע זמני שהות בכתב מוקדם ככל האפשר, רצוי עוד לפני המעבר. אם אין הסכמה, ניתן לפנות לערכאה המוסמכת בבקשה מתאימה במסגרת ההליך. חשוב גם שהדירה החדשה תאפשר לינה של הילדים, ושתמשיכו להיות מעורבים במסגרות החינוך, בטיפולים הרפואיים ובחוגים. על המשמעות המעשית של חלוקת האחריות ההורית ראו משמורת משותפת, מה זה אומר בפועל.

חפצים אישיים ומיטלטלין: מה לוקחים ומה משאירים?

חפצים אישיים מותר ורצוי לקחת. תכולת הבית המשותפת, לעומת זאת, היא חלק מהאיזון הכולל בין בני הזוג, ואין לרוקן אותה באופן חד צדדי. הדרך הנכונה היא לקחת את מה ששייך לכם אישית, לערוך רשימה, לצלם, ולהשאיר את השאר להסכמה או להכרעה.

• מסמכים אישיים: תעודות זהות ודרכונים שלכם, תעודות מקצועיות, מסמכים רפואיים.
• בגדים, תרופות, ציוד עבודה ומחשב אישי.
• חפצים בעלי ערך רגשי שאין להם תחליף, כגון תמונות משפחתיות ומזכרות מבית ההורים.
• רשימה כתובה ומצולמת של מה שנלקח, רצוי כזו שנשלחה גם לבן או לבת הזוג.

דרכוני הילדים ומסמכיהם הם עניין משותף לשני ההורים, ומוטב לתאם מראש היכן יישמרו. אם קיים חשש שבהיעדרכם ייעלמו מהבית פריטים יקרי ערך, מסמכים או כספים, ראו הברחת נכסים בגירושין, כיצד מאתרים ומה ניתן לעשות.

תיעוד: אילו ראיות כדאי לאסוף לפני שסוגרים את הדלת?

לאחר העזיבה הגישה לבית, למסמכים ולתכולה הופכת מוגבלת, ולכן התיעוד צריך להיעשות לפניה. המטרה כפולה: להראות מה היה מצב הבית והרכוש ביום העזיבה, ולהראות באילו נסיבות עזבתם ומה סוכם. תיעוד פשוט ומסודר חוסך בהמשך מחלוקות עובדתיות רבות.

• צילום או סרטון של מצב הדירה והתכולה, חדר אחר חדר, עם תאריך.
• העתקים של מסמכים כלכליים מרכזיים שיש לכם גישה חוקית אליהם: נסח רישום או אישור זכויות, הסכם הרכישה, מסמכי המשכנתה, דפי חשבון משותף, פוליסות.
• שמירת הודעות והתכתבויות המעידות על נסיבות העזיבה ועל כל הסכמה בנוגע למעבר.
• הודעה בכתב לבן או לבת הזוג, שלפיה המעבר זמני או נובע מהנסיבות, ואין בו ויתור על זכות כלשהי בדירה או ברכוש.

משמעות נסיבות העזיבה: בחירה, אילוץ או סכנה

הסיבה שבגללה עזבתם אינה משנה את הבעלות, אך היא משפיעה על שאלות נלוות, ובראשן דמי השימוש וההסדרים הזמניים. עזיבה מתוך בחירה חופשית, עזיבה שנכפתה עליכם בשל אווירה בלתי נסבלת או מניעת גישה, ועזיבה בשל סכנה, הן שלושה מצבים שונים, וכל אחד מהם נבחן אחרת.

כאשר יש אלימות או איום, הבטיחות קודמת לכל שיקול רכושי. חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 מאפשר לבקש צו הגנה, שבמסגרתו ניתן, בין היתר, להרחיק את הצד האלים מהבית, כך שלא בהכרח הנפגע או הנפגעת הם שצריכים לעזוב. גם מי שנאלץ לצאת מהבית בדחיפות אינו מוותר בכך על זכויותיו, ואת התיעוד ניתן להשלים בהמשך בסיוע מקצועי.

החלפת מנעולים כנגד בן או בת זוג שהם בעלי זכויות בדירה, בלי צו שיפוטי, היא צעד בעייתי. ככלל היא אינה משנה דבר בזכויות, אך עלולה לחזק טענה שנמנע מהצד השני שימוש בבית, ולהשליך על שאלת דמי השימוש. מנגד, גם מי שעזב אינו אמור להיכנס לבית בכוח, אלא בתיאום או באמצעות פנייה לערכאה המוסמכת.

עדיין לא עזבתם? דברים שכדאי לבדוק לפני קבלת החלטה

אם אין סכנה מיידית, עדיף בדרך כלל לא לעזוב בחופזה אלא בצורה מתוכננת, לאחר שהוסדרו בכתב לפחות השימוש בבית, התשלומים וזמני השהות. לעיתים פרידה תחת קורת גג אחת לתקופה קצרה, עד לגיבוש הסדר זמני, עדיפה על עזיבה בלתי מוסדרת, ולעיתים המצב בבית אינו מאפשר זאת. ההחלטה תלויה בנסיבות שלכם, והרשימה הבאה נועדה לסייע בקבלתה.

• כיצד רשומה הדירה, על שם מי, והאם קיים הסכם ממון.
• מה גובה ההחזר החודשי, מאיזה חשבון הוא יורד, ומי יממן אותו מעתה.
• האם תוכלו לשאת במקביל בשכר דירה ובחלקכם בהוצאות הבית.
• היכן יישנו הילדים, באילו ימים, והאם הדבר סוכם בכתב.
• האם צילמתם את הבית והעתקתם את המסמכים המרכזיים.
• האם נשלחה הודעה בכתב שהעזיבה אינה ויתור על זכויות.
• האם כבר נפתח הליך או שהתקבל זימון, ומה משמעותו. ראו זימון ליישוב סכסוך, מה עושים.

המצב, ומה לבדוק לפני שעוזבים

לתמונה רחבה יותר של סדר הפעולות בתחילת הדרך ראו מתגרשים, צעדים ראשונים והסבר מקיף.

המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.

כתב ואחראי מקצועית לתוכן

עו"ד ומגשר מיכאל אביטל, שותף מייסד ומנהל תחום דיני המשפחה והליטיגציה באלמקייס–אביטל ושות'. סגן יו"ר משותף של ועדת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. מ.ר. 82651.

על צוות המשרד  |  גישור ויישוב סכסוכים

עודכן לאחרונה: 20.09.2026