מה הילד עובר כשההורה מפרסם
ילדים אינם צריכים לקרוא את הפוסט כדי להיפגע ממנו. הם שומעים עליו מחברים, מהורים של חברים ובקבוצת הכיתה, ומרגישים שהבית שלהם הפך לנושא שיחה. התגובות משתנות לפי הגיל, אך המכנה המשותף ברור: הילד נושא משא של מבוגרים.
| הגיל | מה עלול לקרות |
|---|---|
| גיל הגן | פחד, בלבול ותחושה שהוא אשם במה שקורה בין ההורים |
| בית הספר היסודי | בושה מול חברים, שאלות בכיתה, הסתגרות וקושי להתרכז |
| גיל ההתבגרות | חשיפה ישירה ברשת, צילומי מסך, לעג ובריונות, ולחץ לבחור צד |
מעבר לגיל, ילדים רבים נכנסים לקונפליקט נאמנויות: כל מילה טובה על הורה אחד נחווית כבגידה בשני. חלקם לוקחים על עצמם תפקיד של מגן או מנחם של ההורה הפגוע. זו בדיוק "הצרה שאינה מתאימה לגילם".
מה שעולה לרשת אינו יורד ממנה
מחיקת פוסט אינה מוחקת את צילומי המסך שכבר נעשו, את השיתופים ואת הזיכרון של מי שראה. בעוד כמה שנים, הילד עצמו עלול לחפש ברשת את שמות הוריו ולמצוא את הסכסוך מתועד. ככל שהמחיקה מוקדמת יותר, כך נשאר פחות.
איך זה נראה בבית המשפט
בכל החלטה על משמורת, אחריות הורית וזמני שהות, השאלה המכרעת היא טובת הילד. עובדת סוציאלית לסדרי דין, יחידת הסיוע ומומחים מטעם בית המשפט בוחנים, בין היתר, אם ההורה מסוגל לכבד את מקומו של ההורה השני ולהרחיק את הילדים מן הסכסוך. פרסום פומבי נגד ההורה השני עונה על השאלה הזו בדרך הלא נכונה.
מעבר לכך, סעיף 70 לחוק בתי המשפט אוסר פרסום פרטים מזהים של קטין המעורב בהליך משפחה, ופרסום על ההורה השני עלול להוות גם לשון הרע. הניתוח המשפטי המלא מופיע בעמוד לשון הרע בהליכי גירושין.
עוצרים את זה עכשיו: תוכנית מחיקה בשבעה צעדים
- תיעוד לעורך הדין בלבד. לפני המחיקה שמרו עותק אצלכם, כדי שעורך הדין יידע מה פורסם ומתי. לא לפרסם אותו שוב.
- פייסבוק. פוסטים, תגובות, תמונות, אלבומים, סטוריז, והפוסטים שבארכיון ובקבוצות.
- אינסטגרם וטיקטוק. סרטונים, רילס, הדגשות, טיוטות וארכיון.
- וואטסאפ. סטטוסים, הודעות בקבוצות הורים, משפחה וחברים.
- שיתופים של אחרים. בקשו בכתב ובנימוס מחברים ובני משפחה להסיר כל שיתוף.
- יוטיוב ופלטפורמות נוספות. סרטונים, תגובות ופלייליסטים.
- התחייבות קדימה. לא מפרסמים דבר על ההורה השני, ולא משלבים את הילדים בשום תוכן על הסכסוך.
לא בטוחים מה למחוק ומה לשמור? נעבור יחד על הפרסומים ונקבע סדר פעולה.
לתיאום שיחהלאן מעבירים את הכעס
הכעס והפגיעה בזמן פרידה אמיתיים ולגיטימיים. השאלה היא רק לאן הם מופנים. ערוצים שמגינים עליכם ועל הילדים:
- עורך הדין, בשיחה חסויה, ובכתבי הטענות שבהם הדברים מוגנים
- יחידת הסיוע שליד בית המשפט, בהליך יישוב סכסוך
- גישור, להסדרת הורות ותקשורת
- ייעוץ או טיפול אישי, לכם ולילדים
אם ההורה השני הוא שמפרסם
- לתעד את הפרסום במלואו ולהעבירו לעורך הדין
- לשוחח עם הילדים בשפה מותאמת לגיל, בלי להשמיץ בחזרה
- לעדכן את יועצת בית הספר אם הפרסום הגיע לכיתה
- לבחון עם עורך הדין דרישת הסרה ופנייה לבית המשפט
- להגיב ברשת או לפרסם פוסט נגדי
- לשאול את הילדים מה ההורה השני אמר או כתב
- להפיץ את הפרסום כדי להראות לאחרים "מה הוא עושה"
- לשלב את הילדים בתיעוד או בתגובה
- חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, סעיף 70
- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981
- אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, סעיפים 3 ו-16
המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.
עו"ד ומגשר מיכאל אביטל, שותף מייסד ומנהל תחום דיני המשפחה והליטיגציה באלמקייס–אביטל ושות'. סגן יו"ר משותף של ועדת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. מ.ר. 82651.
על צוות המשרד | גישור ויישוב סכסוכים
עודכן לאחרונה: