אימוץ נעשה רק בצו של בית המשפט לענייני משפחה, והוא יוצר קשר הורות מלא
צו אימוץ מנתק את הקשר המשפטי בין הילד להוריו הביולוגיים ויוצר במקומו קשר הורות מלא וקבוע עם המאמצים, לכל דבר ועניין: אפוטרופסות, ירושה, שם ומזונות. אין אימוץ בהסכם פרטי ואין אימוץ ״בהסכמה בלבד״. גם כשכל הצדדים מסכימים, בית המשפט בוחן אם האימוץ לטובת הילד.
המאמץ חייב להיות מבוגר מהילד ב 18 שנים לפחות, ולרוב מדובר בבני זוג המאמצים יחד
- ככלל, אימוץ נעשה על ידי בני זוג יחד. החוק מאפשר מאמץ יחיד במצבים מסוימים, ובראשם אימוץ ילד של בן או בת הזוג.
- המאמץ מבוגר מהמאומץ ב 18 שנים לפחות.
- החוק דורש כי המאמץ יהיה בן דתו של הילד.
- ילד שמלאו לו תשע שנים, או שמסוגל להבין בעניין, נדרש כי ירצה באימוץ.
צו אימוץ ניתן רק לאחר שהילד שהה אצל המאמצים שישה חודשים לפחות
סעיף 6 לחוק קובע תקופת ניסיון של שישה חודשים לפחות, שבה הילד נמצא בהשגחת המאמצים ושירות הרווחה עוקב אחר ההשתלבות. רק לאחריה בית המשפט שוקל מתן צו אימוץ, על סמך תסקיר.
אימוץ ילד של בן או בת הזוג הוא המסלול הנפוץ ביותר, והוא דורש הסכמה או הכרעה שיפוטית
במשפחה מעורבת, בן הזוג שמגדל את הילד בפועל מבקש לא פעם לעגן את ההורות גם משפטית. ההליך מוגש לבית המשפט לענייני משפחה, ונדרשת בו הסכמת ההורה הביולוגי האחר, או הכרזה על הילד כבר אימוץ כלפיו. כשההורה האחר נעדר לחלוטין, ניתן לבחון אם מתקיימת אחת מעילות סעיף 13. חלופה פחות מרחיקת לכת, שאינה מנתקת את הקשר להורה הביולוגי, היא מינוי בן הזוג כאפוטרופוס נוסף, וראו אפוטרופוס לקטין.
בלי הסכמת ההורים, אימוץ אפשרי רק לאחר שבית המשפט הכריז על הילד כבר אימוץ
סעיף 13 לחוק מונה את המצבים שבהם בית המשפט רשאי להכריז על ילד כבר אימוץ בלי הסכמת הוריו, ובהם הורה שלא ניתן לאתרו, הורה שנטש את הילד, הורה שלא קיים את חובותיו כלפי הילד, והעילה הנפוצה ביותר: הורה שאינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי, ואין סיכוי סביר שמצבו ישתנה בעתיד הנראה לעין למרות עזרה כלכלית וטיפולית סבירה. ההליך מתחיל לרוב בתיק לפי חוק הנוער, לאחר תקופה ארוכה של הוצאה מהבית או אומנה.
הורה רשאי לחזור בו מהסכמה לאימוץ רק ברשות בית המשפט
הסכמת הורה לאימוץ ניתנת בפני בית המשפט או בפני פקיד סעד לפי החוק, לאחר הסבר על משמעותה. סעיף 10 לחוק קובע כי חזרה מן ההסכמה, לפני מתן צו האימוץ, אפשרית רק ברשות בית המשפט, ובית המשפט בוחן את טובת הילד. לכן ההחלטה לחתום על הסכמה חייבת להתקבל לאחר ייעוץ ולא תחת לחץ.
בית המשפט רשאי, במקרים מתאימים, להורות על המשך קשר עם המשפחה הביולוגית
הפסיקה הכירה באפשרות של אימוץ שבו נשמר קשר מסוים בין הילד לבין משפחתו הביולוגית, כשהדבר משרת את טובת הילד, בעיקר בילדים בוגרים יותר שיש להם קשר משמעותי עם הוריהם או אחיהם. מדובר בחריג הנבחן לגופו, ולא בזכות.
המאומץ זכאי לעיין בתיק האימוץ שלו מגיל 18
סעיף 30 לחוק מאפשר למאומץ שמלאו לו 18 שנים לעיין בפנקס האימוץ ובתיק, לאחר פגישה עם עובד סוציאלי. הפנייה נעשית להשירות למען הילד במשרד הרווחה, הגוף הממלכתי האחראי על אימוץ ילדים בישראל. מידע כללי נוסף באתר כל זכות.
| המצב | המסלול המשפטי |
|---|---|
| בני זוג המבקשים לאמץ ילד | הרשמה ובדיקת התאמה בשירות למען הילד, ובהמשך צו אימוץ |
| בן או בת זוג המבקשים לאמץ את ילד בן הזוג | בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, הסכמת ההורה האחר או הכרזה לפי סעיף 13 |
| הורים שהרווחה מבקשת להכריז על ילדם בר אימוץ | התגוננות בהליך הכרזה, הצעת חלופות וחקירת התסקיר |
| משפחת אומנה המבקשת לאמץ | הליך נפרד לפי חוק אימוץ ילדים, בכפוף להסכמה או להכרזה |
| אימוץ מחוץ לישראל | באמצעות עמותה מוכרת בלבד, לפי הפרק לאימוץ בין ארצי בחוק |
שוקלים אימוץ ילד של בן או בת הזוג, או שהרווחה מבקשת להכריז על ילדכם בר אימוץ? כדאי לבחון את המסלול לפני שמגישים.
לתיאום פגישה- חוק אימוץ ילדים, התשמ״א 1981, ובהם סעיפים 6, 10, 13 ו 30
- חוק הנוער טיפול והשגחה, התש״ך 1960
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב 1962
- משרד הרווחה: השירות למען הילד
- משרד המשפטים: בקשה לסיוע משפטי
המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי או הכוונה מכל סוג, ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.
עו״ד ומגשר מיכאל אביטל, שותף מייסד ומנהל תחום דיני המשפחה והליטיגציה באלמקייס–אביטל ושות׳. סגן יו״ר משותף של ועדת בתי המשפט לענייני משפחה בוועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, מגשר מוסמך. על עו״ד מיכאל אביטל
עודכן: נובמבר 2026