מי יכול לפנות לסיוע המשפטי?

כל אדם שמתקשה לממן עורך דין פרטי רשאי להגיש בקשה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, בין שהוא עומד לפתוח הליך ובין שהוגשה נגדו תביעה. עצם הפנייה אינה מחייבת דבר, והיא פתוחה לתובעים ולנתבעים כאחד. ההחלטה אם לתת סיוע מתקבלת לפי שלושה תנאים מצטברים שנקבעו בחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב-1972 ובתקנות שהותקנו מכוחו.

  1. תחום העניין: הנושא נמנה עם התחומים שבהם הסיוע המשפטי מעניק ייצוג.
  2. זכאות כלכלית: ההכנסה והרכוש אינם עולים על התקרות הקבועות.
  3. סיכוי משפטי: עורך דין מטעם הסיוע בוחן אם יש להליך בסיס עובדתי ומשפטי.

חשוב להבין את המשמעות של המילה מצטברים: מי שעומד במבחן הכלכלי אך תביעתו חסרת סיכוי לא יקבל ייצוג, וכך גם מי שעניינו מוצדק אך הכנסתו גבוהה מהתקרה. לכן כדאי להגיע לבדיקה עם תמונה מלאה ומסודרת של המצב הכלכלי ושל ההליך עצמו.

באילו ענייני משפחה ניתן לקבל סיוע?

הסיוע המשפטי מעניק ייצוג ברוב ענייני המעמד האישי שנדונים בבית המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים. הרשימה הרשמית כוללת בין היתר גירושין, מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש בין בני זוג, אבהות, ירושה וצוואות, וכן אלימות במשפחה וצווי הגנה.

  • גירושין והתרת נישואין, כתובה
  • מזונות, שינוי מזונות וגביית מזונות מחוץ לישראל
  • משמורת, אחריות הורית וזמני שהות, מניעת חטיפת ילדים
  • חלוקת רכוש בין בני זוג
  • אבהות, ירושה, צוואות ואפוטרופסות
  • אלימות במשפחה וצווי הגנה

הייצוג ניתן לעניין מסוים שאושר, ולא לכל המחלוקות שבין בני הזוג באופן גורף. אם במהלך הדרך נפתח הליך נוסף, למשל תביעת רכוש לצד תביעת מזונות, יש לעדכן את הסיוע המשפטי ולבקש שהזכאות תיבחן גם לגביו.

כיצד נבדקת הזכאות?

הזכאות הכלכלית נבדקת בשני מבחנים: מבחן הכנסה ומבחן רכוש. לפי המידע הרשמי, יחיד או משפחה של עד שלוש נפשות זכאים כאשר ההכנסה אינה עולה על 67% מהשכר הממוצע במשק, וכל נפש נוספת מוסיפה 6% לתקרה. במבחן הרכוש, הרכוש שניתן למימוש אינו עולה על שלוש פעמים השכר הממוצע, ודירת המגורים אינה נכללת בחישוב.

הסכומים בשקלים מתעדכנים מעת לעת יחד עם השכר הממוצע, ולכן לא נקבנו בהם כאן. הסכומים התקפים מופיעים בעמוד השירות הרשמי בקשה לסיוע משפטי באתר gov.il, וכדאי לבדוק אותם ביום הגשת הבקשה.

פטור מהמבחן הכלכלי

בעניינים מסוימים ולקבוצות מסוימות ניתן סיוע בלי בדיקה כלכלית. הרשימה הרשמית כוללת בין היתר ייצוג ילדים ונוער, גביית מזונות בינלאומית, ניצולי שואה ונפגעי עבירות מסוימות. הרשימה משתנה מעת לעת, ולכן מי שסבור שהוא נמנה עם אחת הקבוצות צריך לציין זאת בבקשה ולבדוק את הנוסח המעודכן בעמוד הרשמי.

בדיקת הסיכוי המשפטי

עורך דין מטעם הלשכה המחוזית בוחן את המסמכים ואת גרסתכם ומעריך אם יש להליך בסיס. אין מדובר בהבטחה לתוצאה, אלא בסינון של הליכים חסרי יסוד. ככל שתציגו את העובדות בצורה מסודרת ותצרפו את המסמכים הרלוונטיים, כך הבדיקה תהיה מהירה ומדויקת יותר.

אילו מסמכים צריך להכין?

לבקשה מצרפים שלושה סוגי מסמכים: זיהוי, מסמכים כלכליים ומסמכים משפטיים. בקשה שהוגשה עם כל המסמכים מתקדמת מהר יותר, משום שהלשכה אינה נדרשת לחזור אליכם להשלמות. אם חסר מסמך, אל תעכבו בגללו את ההגשה בעניין דחוף, אלא ציינו שהוא יושלם.

  • צילום תעודת זהות כולל הספח
  • אישורי הכנסה לשלושת החודשים האחרונים: תלושי שכר או אישור על קצבה
  • אישורים מהמוסד לביטוח לאומי על קצבאות, אם יש
  • דפי חשבון בנק עדכניים
  • כתב התביעה או הבקשה שקיבלתם, וכתבי טענות שכבר הוגשו
  • החלטות, צווים והזמנות לדיון, עם מועד הדיון הקרוב
  • זימון ליחידת הסיוע או הודעה על פגישת מהו״ת, אם התקבלו
  • הסכמים קודמים בין בני הזוג, כגון הסכם ממון או הסכם גירושין
לפי ההנחיה הרשמית, מסמכים שנשלחים בדואר נסרקים ואינם מוחזרים. שלחו צילומים בלבד ושמרו את המקור אצלכם.

איך מגישים בקשה?

הדרך המרכזית היא טופס מקוון באתר השירותים הממשלתי, שאליו מצרפים את המסמכים הסרוקים. מי שמתקשה בטופס יכול לפנות למוקד הטלפוני של הסיוע המשפטי, 6405*, הפועל לפי המידע הרשמי בימים א׳ עד ה׳ בין 08:00 ל-16:00. קבלת קהל בלשכות המחוזיות נעשית בתיאום מראש בלבד.

  • מלאו פרטים מדויקים על כל בני המשפחה הגרים עמכם, משום שמספר הנפשות משפיע על תקרת ההכנסה.
  • תארו בקצרה את העניין: מי הצד השני, איזה הליך מתנהל ובאיזו ערכאה.
  • ציינו בראש הבקשה כל מועד קרוב: דיון, מועד להגשת כתב הגנה או צו שניתן.
  • שמרו את אישור ההגשה ואת מספר הפנייה.

מה קורה לאחר הגשת הבקשה?

לאחר ההגשה נערך בירור כלכלי ראשוני, בדרך כלל בטלפון, ואחריו נקבעת פגישה עם עורך דין מהלשכה המחוזית שבוחן את המסמכים ואת הסיכוי המשפטי. אם הבקשה מאושרת, ממונה עורך דין, לרוב עורך דין פרטי שפועל מטעם הסיוע, ופרטיו נמסרים לכם. משך הטיפול אינו קבוע ותלוי בעומס בלשכה, בשלמות המסמכים ובדחיפות העניין.

מהבקשה ועד מינוי עורך דין

  1. הגשת הבקשה בטופס המקוון או במוקד, בצירוף המסמכים.
  2. בירור כלכלי ראשוני בטלפון.
  3. תשלום אגרת פתיחת התיק, אלא אם חל פטור.
  4. פגישה עם עורך דין מהלשכה המחוזית ובדיקת הסיכוי המשפטי.
  5. החלטת הלשכה: אישור או דחייה מנומקת בכתב.
  6. מינוי עורך דין וקבלת הודעה עם פרטיו.
  7. פגישה ראשונה עם עורך הדין הממונה והעברת כל החומר אליו.
הגשת בקשה לסיוע משפטי אינה עוצרת מועדים בבית המשפט. אם כבר קיבלתם כתב תביעה, המועד להגשת כתב הגנה ממשיך לרוץ. מסרו ללשכה את התאריך המדויק, ושקלו להגיש לבית המשפט בקשה להארכת מועד שבה תציינו שפניתם לסיוע המשפטי. ההחלטה בבקשה כזו נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.

האם משלמים לעורך הדין שממונה?

לא. שכר הטרחה של עורך הדין הממונה משולם על ידי המדינה, ואין לשלם לו ישירות עבור הייצוג שאושר. מה שמוטל על מגישי הבקשה הוא אגרה עבור פתיחת תיק הבקשה בסיוע המשפטי, שממנה פטורים במקרים מסוימים. את גובה האגרה העדכני ואת רשימת הפטורים כדאי לבדוק בעמוד הרשמי או במוקד.

כדאי לברר מראש מול הלשכה אילו הוצאות נלוות מכוסות בעניינכם, למשל אגרות בית משפט או חוות דעת מומחה, משום שהדבר תלוי בסוג ההליך ובהחלטות שיתקבלו בו. אם עורך דין ממונה מבקש מכם תשלום עבור הייצוג עצמו, פנו ללשכה המחוזית ובררו את העניין.

מה עושים במקרה דחוף?

הסיוע המשפטי מעניק סיוע מיידי בעניינים דחופים, ובהם אלימות במשפחה, צווים למניעת חטיפת ילדים, צווי עיכוב יציאה מהארץ והליכים שהמועד להגשתם קרוב. כדי שהבקשה תטופל כדחופה, אמרו זאת במפורש כבר בפנייה הראשונה ומסרו את מועד הדיון או את המועד האחרון להגשה. בלי המידע הזה הבקשה עלולה להיכנס למסלול הרגיל.

  • התקשרו למוקד 6405* ואל תסתפקו בטופס המקוון.
  • מחוץ לשעות הפעילות פועלים קווים מחוזיים לפניות דחופות, ומספריהם מפורסמים בעמוד הרשמי.
  • בבקשה לצו הגנה אפשר להגיע ישירות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית משפט השלום, ושם לבקש ייצוג מטעם הסיוע המשפטי.
  • בסכנה מיידית פונים קודם כול למשטרה, במוקד 100.

מה אפשר לעשות אם הבקשה נדחתה?

דחייה נמסרת בכתב, עם הסבר לסיבתה. חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב-1972 מאפשר להגיש ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, בתוך המועד הקבוע בהודעת הדחייה. לפני שמגישים ערר כדאי להבין מדוע הבקשה נדחתה, משום שהדרך לתיקון שונה בכל אחד מהמקרים.

סיבת הדחייהמה כדאי לבדוק
מבחן כלכליהאם ההכנסה, מספר הנפשות והרכוש חושבו נכון, והאם המצב השתנה מאז, למשל פיטורים או פרידה
סיכוי משפטיהאם הוצגו כל המסמכים והעובדות, והאם יש ראיה שלא צורפה
תחום שאינו מכוסההאם העניין הוגדר נכון בבקשה, והאם יש גוף ציבורי אחר שמטפל בו

כאשר הנסיבות השתנו באופן ממשי, ניתן להגיש בקשה חדשה עם המסמכים המעודכנים. בכל מקרה, אל תניחו שהמועדים בתיק עצמו ממתינים לתוצאות הערר.

לא זכאים לסיוע משפטי: אילו אפשרויות נוספות קיימות?

מי שאינו זכאי לסיוע המשפטי אינו חייב לבחור בין ייצוג מלא ויקר לבין התמודדות לבד. קיימות אפשרויות ציבוריות נוספות, וקיימים שירותים משפטיים בהיקף מוגבל שעלותם נמוכה בהרבה מליווי של תיק שלם. הבחירה תלויה במורכבות העניין, בשלב שבו נמצא ההליך ובמה שמונח על הכף.

אפשרויות ציבוריות וללא ייצוג

  • יחידות הסיוע שליד בתי המשפט: במסגרת בקשה ליישוב סכסוך נפגשים עם עובדים סוציאליים ללא עורך דין. על ההכנה לפגישה ראו זימון ליישוב סכסוך, מה עושים.
  • קליניקות משפטיות בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות.
  • תוכנית שכר מצווה של לשכת עורכי הדין, הפועלת לפי תנאי זכאות משלה.
  • גישור: הליך אחד ששני הצדדים חולקים בעלותו, במקום שני ייצוגים נפרדים.

שירותים משפטיים בהיקף מוגבל

במשרדנו, כמו במשרדים נוספים, ניתן לקבל שירות שאינו ייצוג מלא. אלה המסלולים, מהמצומצם אל הרחב:

  • ייעוץ נקודתי: פגישה אחת למיפוי המצב, הזכויות והמועדים.
  • בדיקת מסמכים: מעבר על כתב תביעה, טיוטת הסכם או כתב טענות שהכנתם בעצמכם.
  • חוות דעת שנייה: בחינה של תיק שכבר מתנהל.
  • ייצוג בהליך מסוים: למשל בדיון אחד או בבקשה דחופה אחת.
  • ייצוג מלא בכל ההליכים.

לתמונה רחבה על העלויות עצמן, כולל אגרות ומרכיבי שכר הטרחה, ראו כמה עולה גירושין בישראל.

המצב שלכם והצעד הראשון

המצב שלכםהצעד הראשון
הכנסה נמוכה וטרם נפתח הליךבקשה מקוונת לסיוע המשפטי עם כל המסמכים
קיבלתם כתב תביעה והמועד רץפנייה למוקד עם תאריך ההגשה, ושקילת בקשה להארכת מועד
אלימות או חשש מיידימשטרה, בקשה לצו הגנה ופנייה דחופה לסיוע
הבקשה נדחתה בשל סיכוי משפטיהשלמת מסמכים, ערר במועד או חוות דעת שנייה
הכנסה מעט מעל התקרהייעוץ נקודתי, קליניקה משפטית או שכר מצווה
שני הצדדים מוכנים לדברגישור, ובדיקת ההסכם לפני החתימה
מקורות משפטיים

המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.

עו״ד ומגשר מיכאל אביטל, אלמקייס–אביטל ושות׳
כתב ואחראי מקצועית לתוכן

עו"ד ומגשר מיכאל אביטל, שותף מייסד ומנהל תחום דיני המשפחה והליטיגציה באלמקייס–אביטל ושות'. סגן יו"ר משותף של ועדת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. מ.ר. 82651.

על צוות המשרד  |  גישור ויישוב סכסוכים

עודכן לאחרונה: