כברירת מחדל, שני ההורים מחליטים יחד בחינוך ובבריאות, גם אחרי הפרידה
לפי סעיפים 14 ו 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב 1962, ההורים הם האפוטרופסים של ילדם ועליהם לפעול בהסכמה. גירושין, משמורת אצל הורה אחד או מגורים בערים שונות אינם משנים זאת. רישום לבית ספר, מעבר מסגרת, אבחון, טיפול רגשי, טיפול תרופתי וניתוח מתוכנן מחייבים את הסכמת שניהם. ההבדל בין משמורת לאפוטרופסות מוסבר בדף אפוטרופוס לקטין.
בעניין שאינו סובל דיחוי, כל הורה רשאי לפעול לבדו
סעיף 18 לחוק קובע כי בעניין שאינו סובל דיחוי כל אחד מההורים רשאי לפעול לבדו, וכי חזקה על הורה שהסכים לפעולת ההורה השני כל עוד לא הוכח אחרת. משמעות הדבר: טיפול רפואי דחוף אינו ממתין לחתימת שני ההורים. אך כשההורה האחר הודיע במפורש שהוא מתנגד, החזקה אינה חלה, והמחלוקת עוברת לבית המשפט.
כשהורה אחד חוסם החלטות או נעדר לחלוטין, ניתן לבקש סמכות הכרעה בתחום מסוים
סעיף 19 לחוק מאפשר לפנות לבית המשפט כשההורים אינם מסכימים, וסעיף 68 מסמיך אותו לנקוט כל אמצעי לשמירת עניינו של הילד. על בסיס זה בית המשפט רשאי להכריע במחלוקת מסוימת, או לקבוע כי אחד ההורים יחליט לבדו בתחום שלם, כגון חינוך, בריאות או טיפול רגשי. זה מה שמכונה בשפה המקובלת ״אפוטרופוס בלעדי לחינוך ובריאות״.
בית המשפט מעדיף הכרעה נקודתית על פני העברה כוללת של סמכויות
| המצב | הסעד המתאים בדרך כלל |
|---|---|
| מחלוקת חד פעמית, כגון בחירת בית ספר לשנה הבאה | בקשה להכרעה בשאלה הספציפית |
| סירוב חוזר לכל טיפול או אבחון שהילד זקוק לו | סמכות הכרעה להורה אחד בתחום הבריאות או הטיפול הרגשי |
| הורה שאינו זמין, אינו משיב או נמצא בחו״ל | סמכות הכרעה בתחומים שבהם נדרשת חתימה שוטפת |
| הורה שאינו מתפקד כלל או מסכן את הילד | הגבלה רחבה יותר של אפוטרופסות, לרוב בצירוף תסקיר והגנה על הילד |
| טיפול דחוף שאינו סובל דיחוי | פעולה מכוח סעיף 18, ובמחלוקת בקשה לסעד זמני |
מה שמכריע את הבקשה הוא תיעוד של חסימה ושל נזק לילד, ולא חוסר הסכמה בלבד
בית המשפט אינו מעביר סמכויות משום שהורים אינם מסתדרים. הוא שואל אם דפוס ההתנהלות פוגע בילד בפועל, ואם הסמכות המבוקשת תשרת את טובתו.
- פניות בכתב להורה השני ותשובותיו, או היעדרן.
- מכתבים ממוסדות החינוך ומגורמי הטיפול על העיכוב.
- המלצות רפואיות או טיפוליות שלא מומשו.
- מועדים שהוחמצו והשלכתם על הילד.
- פעולה חד צדדית ללא הודעה בעניין שאינו דחוף.
- ניסוח הבקשה כמאבק בהורה ולא כצורך של הילד.
- בקשת סמכות רחבה כשהמחלוקת צרה.
- הסתרת מידע מההורה השני.
ההליך נפתח בבקשה ליישוב סכסוך, ובדחיפות ניתן לבקש סעד זמני
סכסוך בין הורים בענייני ילדים מחייב ככלל הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו״ת לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה 2014. לעיתים ההסדר מושג כבר בשלב זה, לרבות בגישור. כשאין הסכמה, מוגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, שבדרך כלל מבקש תסקיר עו״ס לסדרי דין ורשאי לשמוע את הילד. כשמדובר בטיפול שהילד זקוק לו עכשיו, ניתן לבקש סעד זמני בלי להמתין לסיום ההליך. מידע כללי נוסף במדריך כל זכות על אפוטרופסות על ילדים.
החלטה על סמכות בלעדית ניתנת לשינוי כשהנסיבות משתנות
החלטות בענייני ילדים אינן סופיות. הורה שחזר לתפקד, או שינוי בצורכי הילד, מצדיקים פנייה לעיון מחדש. מאותה סיבה, מי שקיבל סמכות הכרעה נדרש להפעיל אותה בתום לב ובשקיפות, כדי שלא תילקח ממנו. הורים שזכאים לכך יכולים לפנות לסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
ההורה השני חוסם רישום, אבחון או טיפול שהילד זקוק לו? כדאי לבחון איזה סעד מתאים, לפני שמגישים.
לתיאום פגישה- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב 1962, סעיפים 14, 15, 18, 19 ו 68
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה 2014
- חוק זכויות החולה, התשנ״ו 1996, לעניין הסכמה מדעת לטיפול בקטין
- משרד המשפטים: בקשה לסיוע משפטי
המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי או הכוונה מכל סוג, ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.


