מה לעשות עכשיו?

ביום שבו מגלים שהחשבון רוקן יש שלוש מטרות: לתעד את מה שקרה, למנוע נזק נוסף, ולא לעשות דבר שיפגע בכם בהמשך. כל הצעדים שלהלן חוקיים, ואת רובם אפשר לבצע בתוך שעות. הסדר חשוב: קודם תיעוד, אחר כך הבנק, ורק אז החלטות משפטיות.

  1. הפיקו ושמרו עוד היום תדפיסי חשבון מלאים ואת פרטי הפעולה עצמה: תאריך, סכום, סוג הפעולה, ואם מדובר בהעברה, גם פרטי החשבון המקבל ככל שהם מופיעים.
  2. פנו לסניף הבנק בכתב. בקשו לדעת מהן זכויות החתימה בחשבון ואילו אפשרויות קיימות להגביל משיכות חד צדדיות נוספות, מסגרות אשראי וכרטיסי אשראי. מה שהבנק יעשה בפועל תלוי בתנאי החשבון.
  3. ודאו שהמשכורת וההכנסות שלכם נכנסות לחשבון על שמכם בלבד. פתיחת חשבון נפרד להכנסות שוטפות היא צעד לגיטימי ומקובל.
  4. בדקו הוראות קבע, משכנתה, הלוואות ושיקים שאמורים לרדת מהחשבון בימים הקרובים, כדי שדבר לא יחזור.
  5. אל תגיבו בריקון חשבון אחר או בנטילת נכסים. פעולת תגמול מחלישה את עמדתכם ועלולה לשמש נגדכם.
  6. כתבו ציר זמן: מתי גיליתם, מה נאמר ביניכם, אילו פעולות קדמו למשיכה.
  7. קבלו ייעוץ משפטי מהיר בשאלה אם יש מקום לבקש סעד זמני. בעניינים אלה לזמן יש משקל של ממש.
בחשבון משותף רשאי בדרך כלל כל אחד מהשותפים לפעול לבדו, בהתאם להסדר החתימה. לכן הבנק, ככלל, אינו אחראי לכך שכיבד את המשיכה, ואין להניח שיקפיא את החשבון לבקשת צד אחד. מכאן החשיבות של פנייה כתובה ומהירה.

אילו מסמכים לשמור?

שמרו כל מסמך שמראה מה היה בחשבון, מה יצא ממנו ולאן. בית המשפט בוחן טענות כאלה על פי ראיות, ותדפיס שהופק היום שווה יותר מזיכרון של עוד חצי שנה. שמרו עותק דיגיטלי במקום שרק לכם יש גישה אליו.

  • תדפיסי עובר ושב לתקופה משמעותית לפני המשיכה, ולא רק ליום הפעולה
  • אסמכתא של הפעולה עצמה: העברה, משיכת מזומן, שיק בנקאי או פדיון פיקדון
  • פירוט פיקדונות, חסכונות וניירות ערך הקשורים לחשבון, ויתרותיהם לפני ואחרי
  • מסמכי פתיחת החשבון והסדר זכויות החתימה
  • פירוט כרטיסי אשראי, מסגרת האשראי והלוואות בחשבון
  • התכתבויות ביניכם שבהן הפעולה מוזכרת, מוסברת או מוכחשת
  • הפנייה הכתובה שלכם לבנק ותשובת הבנק

כיצד לתעד את הפעולה?

מתעדים רק ממקורות שיש לכם זכות גישה אליהם: החשבון המשותף, המסמכים שבבית, וההתכתבויות שאתם צד להן. התיעוד צריך לענות על ארבע שאלות: כמה, מתי, באיזו דרך ולאן. הטבלה שלהלן ממפה את המצבים השכיחים.

מה גיליתםמה לבדוק היוםמה לשמור
משיכה במזומןסכום, תאריך, סניף או מכשיר, והאם קדמו לה משיכות קטנות יותרתדפיס מלא ואסמכתת המשיכה
העברה לחשבון פרטי של בן או בת הזוגפרטי החשבון המקבל כפי שהם מופיעים בפעולהאישור ההעברה עם שם הבנק ומספר החשבון
העברה לקרוב משפחה או לחברהזהות המקבל, והאם היו העברות דומות בעבראסמכתאות של כל ההעברות לאותו גורם
הלוואה חדשה או משיכת יתר בחשבון המשותףמי חתם, לאן הלך הכסף, ומהי המסגרת המאושרתמסמכי ההלוואה ופירוט המסגרת
כרטיס שבוטל או גישה שנחסמהמול הבנק: מי ביקש את השינוי ומה מעמדכם בחשבוןתשובת הבנק בכתב וצילומי מסך של הודעות החסימה

אל תיכנסו לחשבונות הפרטיים, לדואר האלקטרוני או לטלפון של בן או בת הזוג, גם אם הסיסמה ידועה לכם. חדירה כזו עלולה להוות עבירה לפי חוק המחשבים ולפי חוק הגנת הפרטיות, ולסבך אתכם במקום לסייע. את המידע מחשבונות שאינם שלכם משיגים בדרך של צו גילוי מבית המשפט.

מה כדאי לעשות
  • להפיק תדפיסים ואסמכתאות עוד היום
  • לפנות לבנק בכתב ולשמור את התשובה
  • להעביר את ההכנסות לחשבון על שמכם
  • להמשיך לשלם משכנתה וצורכי ילדים ככל יכולתכם ולתעד זאת
מה לא כדאי לעשות
  • לרוקן חשבון אחר או לקחת נכסים בתגובה
  • לחדור לחשבון פרטי, לדואר או לטלפון של הצד השני
  • לאיים או לנהל עימות בכתב שישמש נגדכם
  • לחתום על מסמך בנקאי חדש בלי להבין את משמעותו

מה לגבי הוראות קבע והתחייבויות משותפות?

חשבון ריק אינו מפסיק את החיובים שיורדים ממנו. משכנתה, הלוואות, הוראות קבע ושיקים ימשיכו להגיע, ואם לא יכובדו הנזק עלול ליפול גם עליכם. לכן כדאי למפות עוד היום מה אמור לרדת מהחשבון בשבועות הקרובים ולהחליט מאיזה מקור כל חיוב ישולם.

  • משכנתה והלוואות: בררו את מועד החיוב הקרוב ואת הסכום. פיגור במשכנתה פוגע בשני הלווים.
  • שיקים שנמסרו: רשמו אילו שיקים דחויים קיימים ולמי.
  • הוראות קבע לגן, לחוגים, לביטוחים ולחשבונות הבית: החליטו מה עובר לחשבון החדש שלכם.
  • מסגרת אשראי וכרטיסים: שאלו את הבנק בכתב אילו הגבלות ניתן לבקש.

חשוב לדעת שכלפי הבנק עשויים שני בעלי החשבון להיות אחראים ליתרת חובה שנוצרה בחשבון משותף, גם אם רק אחד מהם יצר אותה. ההתחשבנות ביניכם תיעשה בהמשך, במסגרת חלוקת הרכוש, אך הבנק רשאי ככלל לפנות לכל אחד מכם. זו סיבה נוספת לפעול מולו מהר ובכתב.

מה אם הכסף הועבר לחשבון אחר?

העברת הכסף לחשבון אחר אינה מעלימה אותו מבחינה משפטית. העברה בנקאית משאירה עקבות, ובית המשפט מוסמך להורות לבנקים לגלות מידע כדי להתחקות אחר הכספים. השאלה המעשית היא כמה מהר פועלים, לפני שהכסף ממשיך הלאה.

כשהכסף עבר לחשבון פרטי של בן או בת הזוג, הוא עדיין נמצא בידי מי שהוא צד להליך, וניתן לבקש לגביו צווים. כשהכסף עבר לצד שלישי, למשל קרוב משפחה או חברה, ניתן במקרים המתאימים לצרף את אותו גורם להליך או לבקש שהצווים יחולו גם עליו. על דרכי האיתור והכלים המשפטיים הרחבנו בעמוד הברחת נכסים בגירושין.

אל תנסו לאתר את הכסף בעצמכם בדרכים עוקפות, כמו פנייה לפקידי בנק מוכרים או שימוש בפרטי גישה שאינם שלכם. מידע שהושג שלא כדין עלול להיפסל ולחשוף אתכם לתביעה. הדרך הנכונה היא בקשה מסודרת לצו גילוי.

האם משיכת כסף משנה את הזכויות בו?

לא. ככלל, משיכת הכסף אינה משנה את הזכויות בו. כספים שנצברו במהלך הנישואין הם בדרך כלל חלק מהנכסים שיש לאזן לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, בלי קשר לשאלה באיזה חשבון הם נמצאים עכשיו ועל שם מי.

על בני זוג שנישאו לפני תחולת החוק ועל ידועים בציבור חלה ככלל חזקת השיתוף, והתוצאה לעניין זה דומה: העברת כסף מחשבון לחשבון אינה הופכת אותו לרכוש פרטי. יש גם חריגים לכיוון ההפוך. כספים שמקורם בירושה או במתנה, או נכסים שהוחרגו בהסכם ממון, עשויים שלא להיכלל באיזון, וגם זה תלוי בראיות ובאופן שבו נוהלו הכספים.

הזכות אינה נפגעת, אבל היכולת לממש אותה עלולה להיפגע אם הכסף יוצא, מוסתר או מועבר הלאה. זה ההבדל בין זכות על הנייר לבין כסף שאפשר לגבות, וזו הסיבה שהזמן חשוב.

כיצד הפעולה יכולה להיבחן במסגרת איזון או חלוקת הרכוש?

במסגרת האיזון הכולל עשוי מי שמשך את הכספים להידרש לתת עליהם דין וחשבון. בית המשפט רשאי לזקוף את הסכומים שנמשכו על חשבון חלקו של אותו בן זוג, כך שהתוצאה הסופית תשקף את מה שכבר נלקח. אין מדובר בתוצאה מובטחת, אלא בהכרעה שנשענת על הראיות.

השאלה המרכזית היא מה נעשה בכסף. שימוש בהוצאות שוטפות ורגילות של משק הבית נבחן אחרת מהסתרה או מהעברה לקרוב משפחה, וההסבר נבחן מול תדפיסים, מועדים ודפוס ההתנהלות. בנסיבות מיוחדות מוסמך בית המשפט, לפי סעיף 8 לחוק, לקבוע איזון שאינו מחצה על מחצה, אך זהו חריג ולא ברירת המחדל.

דוגמה היפותטית: בני זוג שבחשבונם המשותף חיסכון שנצבר במהלך הנישואין, ואחד מהם מעביר את כולו לחשבון על שמו ערב הפרידה. אם לא יוכח שהכסף שימש לצורכי המשפחה, ניתן לטעון שיש לראות בו כסף שכבר התקבל על חשבון חלקו של המעביר. להרחבה על העקרונות ראו חלוקת רכוש בגירושין.

ריקון חשבון מלווה לעיתים בלחץ לעזוב את הבית או בהחלטה חפוזה לעשות זאת. לפני צעד כזה כדאי לקרוא על עזיבת הבית בזמן פרידה והזכויות בדירה, ועל התמונה הרחבה בעמוד צעדים ראשונים בגירושין.

מתי צריך לבדוק אפשרות לפעולה משפטית דחופה?

כדאי לבחון פנייה דחופה כשיש חשש ממשי שעד להכרעה לא יישאר ממה לגבות, או כשהמשפחה אינה יכולה לעמוד בהתחייבויות החודש. לא כל משיכה מצדיקה הליך דחוף, ובית המשפט בוחן ראיות לכאורה ומידתיות. הסימנים הבאים מטים את הכף לכיוון של בדיקה מיידית.

  • הסכום גדול ביחס לכלל רכוש המשפחה
  • דפוס של העברות, ולא פעולה בודדת
  • סימנים לעזיבת הארץ או למכירת נכסים
  • אין ממה לשלם החודש משכנתה או את צורכי הילדים

הכלים העיקריים: סעיף 11 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט להורות על אמצעים לשמירת זכויות כשבן זוג פועל, או עלול לפעול, באופן שיסכל את זכויות האחר. לצד זה קיימים סעדים זמניים לפי תקנות סדר הדין האזרחי, כמו עיקול זמני וצו מניעה, צווי גילוי לבנקים, ובקשה לאיזון משאבים מוקדם לפי סעיף 5א, בהתקיים תנאיו. הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, לפי הערכאה שדנה ברכוש.

מי שמבקש סעד זמני נדרש בדרך כלל להגיש תצהיר, לתת התחייבות עצמית לפיצוי אם יתברר שהצו ניתן שלא בצדק, ולעיתים גם להפקיד ערובה. בקשה מבוססת, עם תדפיסים וציר זמן, נבחנת אחרת מבקשה כללית, ולכן התיעוד של היום הראשון הוא גם הבסיס לבקשה.

גם כשכבר נפתח הליך יישוב סכסוך ואתם בתקופת עיכוב ההליכים, ניתן להגיש בכל עת בקשה לסעד דחוף או לשמירת המצב הקיים, לפי סעיף 3(ז) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. על ההליך עצמו ראו זימון ליישוב סכסוך, מה עושים.

כשנפגעת היכולת לספק את צורכי הילדים החודש, אחד המסלולים האפשריים הוא בקשה למזונות זמניים, ועל כך בעמוד מזונות ילדים. ולעיתים שליטה בכסף היא חלק מדפוס רחב יותר של שליטה או הפחדה: אם יש חשש לביטחונכם או לביטחון הילדים, זה קודם לכל שאלה כספית, וראו צו הגנה.

אם אחד מהסימנים האלה מתקיים אצלכם, כדאי לבדוק את האפשרויות עם עורך דין עוד השבוע, כשהתדפיסים בידיכם.

לתיאום פגישה
מקורות משפטיים
  • חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, סעיפים 5, 5א, 8 ו-11
  • חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, סעיף 3(ז)

המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.

עו״ד ומגשר מיכאל אביטל, אלמקייס–אביטל ושות׳
כתב ואחראי מקצועית לתוכן

עו"ד ומגשר מיכאל אביטל, שותף מייסד ומנהל תחום דיני המשפחה והליטיגציה באלמקייס–אביטל ושות'. סגן יו"ר משותף של ועדת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. מ.ר. 82651.

על צוות המשרד  |  גישור ויישוב סכסוכים

עודכן לאחרונה: