ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדם הקטין, שניהם יחד
סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם עד גיל 18. אין צורך בצו ואין צורך בבקשה: האפוטרופסות נוצרת עם הלידה. לפי סעיף 17, ההורים חייבים לפעול לטובת הילד כפי שהורים מסורים היו פועלים בנסיבות העניין.
האפוטרופסות כוללת את החינוך, הבריאות, מקום המגורים והרכוש של הילד
סעיף 15 לחוק מגדיר את היקף האפוטרופסות: הדאגה לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ועבודתו, שמירת נכסיו וניהולם, וכן החזקתו וקביעת מקום מגוריו. משמעות הדבר היא שבחירת בית ספר, טיפול רפואי, טיפול רגשי, הנפקת דרכון ומעבר דירה הם החלטות של שני ההורים.
גירושין אינם משנים את האפוטרופסות: שני ההורים ממשיכים להחליט יחד
לפי סעיף 24 לחוק, הורים שחיים בנפרד רשאים להסכים ביניהם מי מהם יחזיק בילד ואיך יתנהל הקשר עם ההורה השני, ובהיעדר הסכמה יכריע בית המשפט. הסכם כזה, שנכלל לרוב בהסכם הגירושין, מסדיר את המשמורת ואת זמני השהות, אך אינו גורע מן האפוטרופסות של מי מההורים אלא אם נקבע כך במפורש ובאישור בית המשפט.
כשההורים חלוקים בעניין מהותי, ההכרעה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה
סעיף 19 לחוק מאפשר לכל אחד מההורים לפנות לבית המשפט כשאינם מגיעים להסכמה בעניין הנוגע לילד. בית המשפט רשאי להכריע בשאלה עצמה, או לקבוע מי מההורים יכריע בה. כשהמחלוקת חוזרת על עצמה בתחום מסוים, ניתן לבקש סמכות הכרעה בתחום כולו, כמוסבר בדף אפוטרופסות בלעדית לחינוך ובריאות.
בית המשפט ממנה אפוטרופוס אחר כשאין הורה שיכול למלא את התפקיד
סעיף 28 לחוק מסמיך את בית המשפט למנות אפוטרופוס לקטין כשאחד ההורים או שניהם נפטרו, כשאפוטרופסותם נשללה או הוגבלה, או כשקיימת סיבה מיוחדת לטובת הקטין. במקרים כאלה פונים לרוב סבים, אחים בוגרים או קרובים אחרים. בית המשפט בוחן את טובת הילד, את התאמת המועמד ואת עמדת הילד עצמו בהתאם לגילו ולבגרותו, ונעזר בתסקיר עו״ס לסדרי דין.
- פטירת הורה: ההורה השני נותר אפוטרופוס יחיד, ואין צורך במינוי.
- פטירת שני ההורים: נדרש מינוי אפוטרופוס בצו בית המשפט.
- הורה שאינו מתפקד: ניתן לבקש הגבלה של אפוטרופסותו או מינוי אפוטרופוס נוסף.
- ילד שהוצא מהבית לפי חוק הנוער: האפוטרופסות נשארת בידי ההורים אלא אם נשללה. ראו הוצאת ילדים מהבית.
אפוטרופוס לדין מייצג את הילד עצמו בהליך, ואינו מחליף את ההורים
סעיף 68 לחוק מסמיך את בית המשפט לנקוט כל אמצעי לשמירת עניינו של קטין, לרבות מינוי אפוטרופוס לדין. אפוטרופוס לדין, לרוב עורך דין, מציג לבית המשפט את טובת הילד ואת עמדתו בהליך מסוים, כגון סכסוך משמורת קשה, ניכור הורי, הליך לפי חוק הנוער או הליך אימוץ. המינוי מוגבל לאותו הליך ואינו נוגע לסמכויות ההורים מחוצה לו. מידע נוסף באתר כל זכות. ילדים ובני נוער זכאים במקרים מסוימים לייצוג מטעם הסיוע המשפטי.
אפוטרופסות על ילד שונה ממינוי אפוטרופוס לאדם בגיר
מינוי אפוטרופוס לבגיר שאינו יכול לדאוג לענייניו, כגון הורה מבוגר, הוא הליך אחר עם מבחנים אחרים וחלופות כגון ייפוי כוח מתמשך ותומך החלטות. הוא מוסבר בדף מינוי אפוטרופוס. לגבי ילדים, נקודת המוצא היא תמיד ההורים, ובית המשפט מתערב רק במידה הנדרשת לטובת הילד.
בקשה בענייני אפוטרופסות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, ובדרך כלל נדרש תסקיר
| השלב | מה קורה בו |
|---|---|
| בקשה ליישוב סכסוך | כשמדובר בסכסוך בין ההורים, ההליך נפתח לרוב בבקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו״ת |
| בקשה או תביעה | מפרטת את העובדות, את הסעד המבוקש ואת טובת הילד, בצירוף מסמכים |
| תסקיר עו״ס לסדרי דין | בית המשפט מבקש לרוב תסקיר על הילד, על ההורים ועל המועמד |
| דיון והחלטה | בית המשפט רשאי לשמוע את הילד, למנות לו אפוטרופוס לדין, וליתן צו קבוע או זמני |
במצב דחוף, כגון צורך בטיפול רפואי או רישום ללימודים, ניתן לבקש סעד זמני עוד לפני הדיון העיקרי. מידע כללי נוסף במדריך כל זכות על אפוטרופסות על ילדים.
מחלוקת על החלטה בחיי הילד, או צורך במינוי אפוטרופוס? כדאי לבחון את הדרך הנכונה לפני שמגישים.
לתיאום פגישה- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב 1962, סעיפים 14, 15, 17, 19, 24, 28 ו 68
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה 2014
- משרד המשפטים: בקשה לסיוע משפטי
המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי או הכוונה מכל סוג, ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.
עו״ד ומגשר מיכאל אביטל, שותף מייסד ומנהל תחום דיני המשפחה והליטיגציה באלמקייס–אביטל ושות׳. סגן יו״ר משותף של ועדת בתי המשפט לענייני משפחה בוועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, מגשר מוסמך. על עו״ד מיכאל אביטל
עודכן: נובמבר 2026