מהי לשון הרע, ומתי פוסט הופך לעוולה
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם, לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו. אין צורך שהדברים יגרמו נזק בפועל. די בכך שהם עלולים לגרום לו.
סעיף 2 לחוק קובע כי "פרסום" הוא כל מסירה, בעל פה, בכתב, בתמונה, בסרטון או בכל אמצעי אחר, שנועדה לאדם זולת הנפגע והגיעה אליו. פוסט בפייסבוק, סטורי באינסטגרם, סרטון בטיקטוק, סטטוס בוואטסאפ והודעה בקבוצת הורים עומדים כולם בהגדרה זו.
פרסומים טיפוסיים בסכסוך גירושין שנבחנים כלשון הרע
- ייחוס בגידה, אלימות, התמכרות או מחלה נפשית לבן הזוג
- תיאור ההורה השני כ"מסוכן לילדים", "אבא שלא משלם" או "אמא מזניחה"
- פרסום צילומי מסך של התכתבויות פרטיות, הקלטות או סרטוני ויכוח
- פגיעה במקצועו או בעסקו של בן הזוג, למשל קריאה לא להיעזר בשירותיו
- כינויים משפילים ולעג, גם כשהם מוצגים כ"הומור"
"רק התייעצתי": קבוצות פייסבוק, וואטסאפ ופורומים
הנוסח המוכר "אני צריכה עצה, בעלי לשעבר..." אינו מנטרל את הסיכון. קבוצות "סגורות" מונות לעיתים אלפי חברים, וכל אחד מהם יכול לצלם את המסך ולהעביר הלאה. מבחינת החוק, הודעה שהגיעה גם לאדם אחד מלבד הנפגע היא פרסום.
גם השמטת השם אינה פותרת. אם מכרים, שכנים, הורים בבית הספר או עמיתים לעבודה יכולים לזהות במי מדובר, לפי העיר, מקצוע, מספר הילדים או תמונה, הפרסום נחשב כמכוון אל אותו אדם. אנונימיות ברשת אינה מוחלטת, וזהות מפרסם יכולה להיחשף.
ההתייעצות הנכונה נעשית בערוץ מוגן: שיחה עם עורך דין חסויה מכוח חיסיון עורך דין ולקוח, ושיחה עם גורם טיפולי כפופה לחובת סודיות. שם אפשר לומר הכול, בלי לייצר ראיה נגדכם.
מה מוגן ומה אינו מוגן
החוק מעניק הגנות מוגדרות. בסכסוך משפחתי, ההבחנה המכרעת היא בין הזירה המשפטית, שבה הדברים מוגנים, לבין הרשת, שבה הם חשופים.
| הפרסום | האם הוא מוגן | הבסיס בחוק |
|---|---|---|
| טענות בכתב טענות, בתצהיר או בעדות בבית המשפט | כן, הגנה מוחלטת | סעיף 13(5) |
| תלונה בתום לב למשטרה, לרווחה או לרשות מוסמכת | כן, בכפוף לתום לב | סעיף 15(8) |
| פוסט "אמיתי" על בן הזוג ברשת | בדרך כלל לא. האמת לבדה אינה מספיקה | סעיף 14 דורש גם עניין ציבורי |
| העתקת קטעים מכתבי הטענות לרשת | לא. ההגנה חלה על ההליך, לא על הפרסום החוזר | סעיף 13(5), וחובת הסודיות |
הגנת "אמת דיברתי" שבסעיף 14 מחייבת שני תנאים מצטברים: שהדברים אמת, ושהיה בפרסומם עניין ציבורי. סכסוך פרטי בין בני זוג אינו עניין ציבורי ככלל, ולכן גם פרסום נכון עובדתית עלול להיות אסור.
סודיות הליכי המשפחה ופרטיות הילדים
דיונים בענייני משפחה, בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, מתקיימים ככלל בדלתיים סגורות. סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אוסר לפרסם, ללא רשות בית המשפט, דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, ואוסר פרסום פרטים מזהים של קטין המעורב בהליך משפחה.
המשמעות המעשית: אין לפרסם החלטות, פרוטוקולים, תסקירי סעד, חוות דעת של מומחים או מסמכים מהתיק, ואין לפרסם תמונה, שם או סיפור שמזהים את הילדים בהקשר הסכסוך. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, מוסיף הגנה מפני פרסום ענייני צנעת הפרט, תצלומים והתכתבויות פרטיות.
ההשלכות: בתביעה, ובתיק הגירושין עצמו
בתביעת לשון הרע
- פיצוי ללא הוכחת נזק, עד התקרה הקבועה בסעיף 7א לחוק והצמודה למדד
- פיצוי כפול מן התקרה כאשר הוכחה כוונה לפגוע
- צו המורה להסיר את הפרסום ולהימנע מפרסומים נוספים
- הוצאות משפט ושכר טרחה
- פרסום בכוונה לפגוע, לשני אנשים או יותר, עלול להוות גם עבירה פלילית לפי סעיף 6
בתיק המשפחה
בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין בוחנים את מסוגלותו ההורית של כל הורה ואת יכולתו לשתף פעולה לטובת הילדים. הורה שמשמיץ את ההורה השני בפומבי, או חושף את הילדים לסכסוך, עלול להיתפס כמי שאינו מעמיד את טובת הילדים בראש. פרסומים כאלה מגיעים לא אחת לתיק כראיה, לשולחן של עובדת הסוציאלית ושל המומחה, ומשפיעים על האמון בגרסת המפרסם.
פרסמתם, או פרסמו עליכם? בדיקה מוקדמת של הפרסום מאפשרת לצמצם נזק לפני שהוא נקבע בתיק.
לבדיקת הפרסוםמה עושים עכשיו
- מחקו עכשיו כל פוסט, סטורי, סרטון ותגובה על בן או בת הזוג
- בדקו גם ארכיון, הדגשות, קבוצות וואטסאפ וסטטוסים ישנים
- בקשו בנימוס ממי ששיתף להסיר את השיתוף
- שמרו עותק לעורך הדין בלבד, לפני המחיקה
- העבירו את הכעס לערוץ מוגן: עורך דין, טיפול או גישור
- אל תגיבו ברשת ואל תפרסמו פוסט נגדי
- תעדו: צילום מסך עם תאריך, קישור, שם המפרסם והתגובות
- אל תשלחו את הפרסום לבני משפחה ולחברים, כדי לא להרחיב את תפוצתו
- שקלו עם עורך דין מכתב התראה, דרישת הסרה ובקשה לצו
- שמרו על הילדים מחוץ לעניין, גם בשיחה איתם
הסרה מהירה והתנצלות אינן מוחקות את עילת התביעה שכבר נוצרה, אך לפי סעיף 19 לחוק הן עשויות להוות נסיבה מקלה, והן מצמצמות את הנזק לילדים ולתיק. תביעה בין בני זוג עשויה להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, לצד ההליך העיקרי.
מי שנפגע באמת: הילדים
מאחורי כל פוסט על ההורה השני עומד ילד שחבריו לכיתה ראו אותו, שהוריהם דיברו עליו, ושנאלץ לבחור צד. ילדים פוחדים, מתביישים ומתמודדים עם צרות שאינן מתאימות לגילם. על כך, ועל הדרך לעצור את זה עכשיו, בעמוד עוצרים את זה עכשיו: פרסום ברשתות בזמן גירושין והילדים.
- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, סעיפים 1, 2, 6, 7, 7א, 13(5), 14, 15(8), 19
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981
- חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, סעיף 70
המידע בדף זה כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת הנסיבות של המקרה המסוים.
עו"ד ומגשר מיכאל אביטל, שותף מייסד ומנהל תחום דיני המשפחה והליטיגציה באלמקייס–אביטל ושות'. סגן יו"ר משותף של ועדת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. מ.ר. 82651.
על צוות המשרד | גישור ויישוב סכסוכים
עודכן לאחרונה: